תארו לכם תרחיש כדלקמן: פרויקט לבניית 15 אלף יחידות דיור ביהודה ושומרון, בהיקף של מיליארד דולר, אכלוס עד 2013. קל לתאר את התקף האפילפסיה של השמאל - הזעקות, טיסות הצילום בגדה, העצרת בכיכר רבין. ניתן לדמיין את המהומה התקשורתית המלווה את ראש הממשלה, המוזעק להתייצב בוושינגטון לאלתר, את השדרים ההיסטריים המתארים מ"מקורות יודעי דבר", אם כי לא רשמיים, אגרופים שהתעופפו בחדר הסגלגל, ואת הסנוקרת שהחטיף לו נשיא ארה"ב, תוך חריגה קלה מן הפרוטוקול ("הוא פשוט איבד את עשתונותיו", יסבירו המומחים תוך צקצוקי לשון) ומכללי ההגינות הספורטיביים, של מי שנהנה מיתרון גובה ברור שלא לדבר על עשר שנות גיל.
אך אין צורך לדאוג, אף לא דבר מתרחיש הבלהות המתואר ביחסי ארה"ב-ישראל עומד להתרחש: הפרויקט אומנם יעמיד 15 אלף יחידות ביהודה ושומרון, אך כולן ייבנו לפלשתינים. איזו הקלה!
מי עומד מאחורי פרויקט שכזה? לא כסף סעודי ולא כוויתי ואפילו לא שוודי, ובוודאי שלא "כספי טומאה של טייקוני הימורים בלאס-וגאס", אלא כסף טהור וצח כשלג של פורטלנד-טרסט - קרן מיסודו של איל ההון היהודי-בריטי רונלד כהן, בעל השליטה בחברת "אייפקס פרטנרס" (ואחד התורמים הגדולים ל"לייבור" הבריטי ולראש ממשלת בריטניה גורדון בראון). והכל כשר למהדרין, כמובן. עיון מהיר ברשימת הפרויקטים של הקרן באינטרנט מגלה עוד כעשרה פרויקטים לקידום סחר, פנסיה, יצוא, רווחה ומה לא - הכל למען הפלשתינים ביו"ש ובעזה. וכן, "לצורך האיזון", כמובן (תכונה בריטית המוכרת לנו היטב), גם כ-500 אלף דולר המיועדים להשקעה בישראל... בקרן הלוואות לפיתוח תעסוקה בגליל (בניהול תא"ל (מיל.) עיבל גלעדי, שמנהל גם את קרן פורטלנד בישראל, לאחר ששימש "יועץ בכיר להינתקות" - ככה זה, כשאתה בצד של "הנאורים").
אין מילה וחצי מילה על דרכי העברת הכסף, דרכי הפיקוח עליו, הנהלים להבטחת אי-הגעתו לאנשי חמאס או למימון טרור, לרכישת רקטות, חומרי נפץ ושאר ירקות. אין פירוט קריטריונים לקבלת כספים וסיוע - האם רק לאנשים ולמשפחות המחויבים לשלום? האם מי מהם מוחתם על מחויבות לפתרון ללא אלימות? או שאולי גם משפחות שאהידים זכאיות? האם גם בתים שנהרסו בשל חלקם של יושביהם ברצח המוני של נוסעי אוטובוסים בישראל - כמו גם סועדי מסעדות וממלאי מצוות החג במלונות - האם גם הם "זכאי שיקום" של הקרן?
במחשבה נוספת, מדוע שמישהו בכלל ירגיש שהוא חייב לנו הסבר? הלוא אנו ילידים מהסוג שאפילו לא הוזמן להצטרף לחבר העמים הבריטי, ואילו הוא, סֶר רונלד כהן - בעל תואר מטעם מלכת אנגליה, ווילס, סקוטלנד צפון אירלנד ודוכסית נורמנדי. מה פתאום שנקבל ממנו הסברים?
ועוד פרט קטן: "אייפקס פרטנרס" היא גם הבעלים של חברת "תנובה". אז האם בכל פעם שאנו ממלאים אחר מצוות המפרסם: "שלושה ביום, איי לאב חלב", אנו בעצם מקדישים כמה אגורות מכיסנו לפרויקטים המהוללים הנ"ל? כמובן שלא ניקח דוגמה ממולדת המשטר הפרלמנטרי המודרני - בריטניה, ולא ננקוט צעדים המקובלים כיום בממלכה המאוחדת ל"טיפול" בתוצרת או במנהיגים המגיעים מישראל, וכמובן שבבואו לכאן לא נשסה בסר כהן עורכי דין, בעוון סיוע עקיף לטרור. אך עדיין ניתן לממש במעט את זכות הבחירה, ובמקום שתיתקע בגרוננו גבינת תנובה, רק מהמחשבות הטורדניות הנלוות לאכילתה, אפשר לגוון קצת - ובאותה הזדמנות להקל על עבודתה של הממונה על ההגבלים העסקיים בישראל - ולשים בעגלה משהו של טרה או שטראוס, גד או צוריאל. זו אינה פרסומת, זו רק הצעת בחירה.
