השופט אליקים רובינשטיין מנע תקלה קשה ומסוכנת במסגרת המו"מ לשלום עם ירדן, כאשר מנע מראש הממשלה, יצחק רבין, להסכים לדרישה ירדנית בנושא נכסי נפקדים. כך מגלה ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, במאמרו ב"ספר אליקים רובינשטיין".
בשנת 1991 מינה ראש הממשלה, יצחק שמיר, את רובינשטיין לראש צוות המו"מ עם ירדן לקראת ועידת מדריד. הוא המשיך בתפקידו גם תחת רבין, כולל כאשר המו"מ עם ירדן הפך לגלוי ב-1994. בשנת 1995, כאשר ההסכם היה כמעט מוכן, נפגשו הצדדים בארמון ח'שמייה ברבת עמון. ראש לשכתו של המלך חוסיין, עון ח'סאונה ("הוא לא היה מידידנו", מגדיר אותו הלוי), הציע לקראת סיום הפגישה, כי ישראל וירדן יכריזו על ביטול תחולת כל חוקי המלחמה ביחסים ביניהם ורמז לסוגיית נכסי הנפקדים - רכוש נטוש ברחבי המדינה שעבר לידי ממשלת ישראל. הלוי מספר:
"ראש הממשלה חייך והסכים מיניה וביה, בעוד אליקים שועט במלוא אונו ממקום מושבו כדי ללחוש על אוזני רבין. הוא אמר לי שנים אחדות לאחר האירוע, כי השתמש במונח 'פתיחת תיבת פנדורה' כדי להמחיש לראש הממשלה את גודל התקלה שקבלת הבקשה הירדנית הייתה גורמת. ראש הממשלה הרצין וביקש הפסקה בדיון.
"אכן הסתבר כי החלטה כזאת הייתה משחררת כמויות עצומות של קרקע בארץ ישראל שהוחרמו על-ידי ישראל על סמך דינים ותקנות שנקבעו על-ידי שלטונות המנדט בימי מלחמת העולם השנייה, ואשר שימשו עדיין בסיס לפעולתה של ישראל לאחר הקמתה. תושבים רבים בירושלים וברחבי המדינה היו מוצאים עצמם במצב בו דירותיהם או קרקעות עליהם נבנו מקומות מגוריהם היו בסכנה. רבבות פלשתינים היו תובעים את נכסיהם 'שהשתחררו' בדרך זו, ואחרים בארץ היו תובעים לחזור לבתיהם עם פרוץ השלום.
"בתום ההפסקה בשיחות השלום אמר ראש הממשלה למלך חוסיין, כי אינו יכול להסכים לבקשה הירדנית ואימץ את המונח 'פתיחת תיבת פנדורה' כדי להמחיש את המשמעות של קבלת בקשה זו. למלך לא נותרה ברירה אלא לקבל את בקשת ראש הממשלה והדיון התחדש על יתר סעיפי טיוטת חוזה השלום. הייתה זו הערנות של אלי ופעולתו הנמרצת שהצילה את המצב בלילה ההוא".
