הסנאט אישר (יום ד', 10.3.21) את מינויו של מריק גרלנד לתפקיד שר המשפטים, ברוב של 70 מול 30. גרלנד משמש ב-22 השנים האחרונות כנשיא בית המשפט הפדרלי לערעורים בעיר וושינגטון. בשנת 2016 הוא היה מועמדו של הנשיא ברק אובמה לבית המשפט העליון, אך הרוב הרפובליקני בסנאט סירב לדון במינויו בשנת הבחירות. גרלנד, יהודי בן 68, למד באוניברסיטת הרווארד, שימש כעוזר משפטי בבית המשפט העליון והיה פרקליט בכיר במשרד המשפטים. גרלנד הוא היהודי הבכיר הרביעי בקבינט של ביידן, לצידם של שר החוץ, אנתוני בלינקן, שרת האוצר, ג'נט ילן, והשר לביטחון פנים, אלחנדרו מיורקס.
|
|
|
|
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, יחתום מחרתיים (יום ו', 12.10.21) על חבילת הסיוע בסך 1.9 טריליון דולר. בית הנבחרים אישר (יום ד', 10.3.21) את הנוסח המתוקן שלה, אותו אישר הסנאט בסוף השבוע שעבר, וכעת הוא מועבר לחתימתו של ביידן. הסנאט הכניס מספר שינויים מהותיים בנוסח שאושר תחילה בבית הנבחרים, ולכן היה צורך באישור נוסף של בית זה.
התוכנית אושרה ברוב של 220 מול 211 - כמעט לחלוטין בחלוקה מפלגתית של הדמוקרטים נגד הרפובליקנים. כך היה גם בסיבוב הראשון בבית הנבחרים וגם בסנאט - בניגוד לקריאתו/הבטחתו של ביידן להגיע להסכמות בין-מפלגתיות. העברת התוכנית בסנאט התאפשרה לאחר שהרפובליקנים הסכימו לוותר על הפיליבסטר, המאפשר למעשה למיעוט לטרפד כל חקיקה (אלא אם יש רוב של 60 סנאטורים בעדה) ולאחר שביידן הציג את התוכנית כחלק מתקציב המדינה. הדבר מלמד, כי הוא יתקשה מאוד להשיג תמיכה רפובליקנית במהלכים עתידיים, ויאלץ - כמו דונלד טראמפ וברק אובמה - להסתמך במידה רבה על צווים נשיאותיים במקום על חקיקה.
זוהי תוכנית הסיוע השלישית בארה"ב מאז פרצה המגיפה לפני שנה. ממשל טראמפ העביר תוכנית ראשונה בסך 2.2 טריליון דולר בחודש אפריל, ותוכנית שנייה בסך 900 מיליארד דולר בחודש דצמבר. כמה מן הכלכלנים המובילים בארה"ב, כולל תומכי הדמוקרטים, טוענים שהתוכנית הנוכחית גדולה מדי ועלולה לגרום לחצים אינפלציוניים. הם מצביעים על כך, ששלוש תוכניות הסיוע גדולות יותר מכל אובדן התוצר של המשק האמריקני בשל הקורונה. ביידן טוען שמוטב לתת יותר מדי מאשר פחות מדי. לעמדתו זו שותפים שרת האוצר, ג'נט ילן, ונגיד הבנק המרכזי, ג'רום פאואל (מינוי של טראמפ, אשר החליף את ילן). המרכיבים המרכזיים בתוכנית:
- הארכת תוספת של 300 דולר בשבוע לדמי האבטלה. ההארכה אמורה הייתה להסתיים בשבוע הבא, אך כעת תימשך עד 6.9.21. סכומים אלו סייעו למיליוני אמריקנים שלא לרדת אל מתחת לקו העוני, ובמקביל נטען שהם מעודדים הימנעות מחזרה לעבודה.
- תמיכה חד-פעמית של 1,400 דולר לכל אמריקני בוגר למי שמשתכרים עד 75,000 דולר בשנה ליחיד ו-150,000 דולר בשנה לזוג. בשתי תוכניות הסיוע הקודמות ניתנו בסך-הכל 2,000 דולר, שרובם לא שימשו לצריכה אלא הופנו לחיסכון. לכן, קיים חשש שהסיוע הנוכחי יצטרף לקרוב ל-2 טריליון דולר שכבר מצויים בחסכונות נזילים, ואשר שימוש מהיר בהם לאחר הקורונה עלול להיות גורם מרכזי להתפרצות אינפלציונית. בשל כך התנגדו כלכלנים רבים להמשך התמיכה, וביידן התפשר על הפסקתה ברף נמוך נמוך מזה שתכנן (100,000 דולר ליחיד ו-200,000 דולר לזוג).
- 350 מיליארד דולר למדינות, לטריטוריות בשליטה אמריקנית ולשלטון המקומי. הסיוע נועד לכסות את המיסים שלא גבו בשל המשבר הכלכלי ואת ההוצאות הנוספות לטיפול בקורונה. סעיף זה הוא אחד השנויים במחלוקת העזה ביותר, משום שמדינות רבות סיימו את 2020 בעלייה בהכנסות וקיים חשש שהזרמה גדולה מדי תגרום לאינפלציה.
- עשרות מיליארדי דולרים למימון בדיקות וחיסונים, כולל הגדלת מספר עובדי בריאות הציבור. ביידן הודיע בשבוע שעבר, שכבר בחודש מאי - חודשיים לפני המועד המתוכנן - יהיו די חיסונים לכל אמריקני, בין היתר בזכות האישור של חיסוני ג'ונסון אנד ג'ונסון המצריכים זריקה אחת בלבד.
- 510 מיליון דולר לסוכנות החרום הפדרלית, למימון מזון ומגורים לחסרי בית.
- הנוסח של הסנאט מרחיב את הקלות המס לחברות הזנק ולעסקים אחרים שנפגעו מן הקורונה.
- 10 מיליארד דולר למימון פרויקטים בתשתיות ברמת השלטון המקומי, כדי לאפשר את המשך הביצוע של פרויקטים חיוניים.
- 1.25 מיליארד דולר לתוכניות העשרה לתלמידים בחופשת הקיץ, 1.25 מיליארד דולר לתוכניות לאחר שעות הלימודים ו-3 מיליארד דולר לטכנולוגיה חינוכית.
- 8.5 מיליארד דולר לסיוע לנותני שירותים בתחום הבריאות באיזורים הכפריים.
|
