ניצב-משנה שרית פיליפסון מיועדת לתפקיד סגן מפקד מפקדת הקורונה במשטרה - פחות משנה לאחר שנפתחה חקירה פלילית נגדה בחשד לשיבוש הליכי משפט ואי-מילוי חובה רשמית. שמה של פיליפסון מצוי ברשימת מינויים של קצינים בדרגת ניצב-משנה, אותה אישר (יום ב', 15.3.21) המפכ"ל קובי שבתאי. המינויים טעונים את אישורו של השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה.
המשטרה אומרת בתגובה, כי מאחר שפיליפסון מושעית מזה שנתיים ואין החלטה בעניינה - הוחלט לשבץ אותה לתפקיד שאינו מהווה קידום. News1 מציין, כי במקרים אחרים הושעו קצינים בכירים לתקופות ממושכות עד לסיום הטיפול בעניינם, כגון מי שהיה ראש חטיבת החקירות, תת-ניצב גיא ניר; ורב-פקד צ', אשר התלוננה על הטרדות מיניות מצד ניצב רוני ריטמן.
המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, נורית ליטמן, הורתה באוגוסט שעבר לפתוח בחקירה פלילית נגד פיליפסון, לשעבר ראש מחלקת תביעות תעבורה במשטרה, ונגד התובע המשטרתי לשעבר, רב-פקד בדימוס דוד כתר. החשדות נגד השניים, עורכי דין בהכשרתם, עלו במסגרת תיק שנוהל בבית המשפט לתעבורה בעכו. ההחלטה חסרת התקדים באה בעקבות ממצאים יוצאי דופן של נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן.
רוזן המליץ בינואר 2019 להדיח את פיליפסון לאחר שקבע, כי היא אחראית למסכת של שקרים והסתרות בנוגע למהימנות מצלמות המהירות. רוזן קבע, כי נציג מכון התקנים שיקר בבית המשפט לתעבורה בעכו - בו רוכזו תשעה תיקים בנושא - בנוגע לבדיקת מהימנות המצלמות. האיש טען, כי הוא עצמו נכח בעשרה ניסויים שנערכו בהולנד בנושא זה וכי עוזרו נכח ב-490 ניסויים נוספים. ניסויים אלו שימשו כעוגן בחוות הדעת שהגיש המכון באותו תיק בנוגע למצלמות. אולם בהמשך התברר לתביעה שמדובר בשקר בוטה: ניסויים אלו כלל לא נערכו.
התובעים בתיק ונציג הפרקליטות עימו התייעצו היו תמימי דעים בכך שחובה למסור מידע זה להגנה ולבית המשפט. אולם פיליפסון הנחתה את התובעים - הכפופים לה - שלא למסור את המידע. בשל כך הסתירה התביעה המשטרתית את המידע במשך שנה וחצי, עד להתערבותה של פרקליטות המדינה. "מדובר בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי", קבע רוזן. "תיאור העובדות חושף התנהלות קשה ופגומה של התביעה המשטרתית בעניין זה; עניין לנו בהסתרה מדעת של חומר חקירה מהותי מההגנה".
בשל הנחייתה של פיליפסון, גם מסרה התביעה הצהרות שקריות בבית המשפט - המשיך רוזן. התביעה ידעה היטב שמדובר בראיית זהב שיכולה להביא לזיכויו של הנאשמים (כפי שאכן קרה בסופו של דבר), אך כתר התנגד לבקשה לזמן לעדות את המומחים ההולנדים שערכו כביכול את הבדיקות. הוא אמר: "אין בהבאת ההולנדים כדי לשפוך אור על עדותו של נציג מכון התקנים" - כאשר ידע שאין כלל הולנדים כאלה.
רוזן אף ציטט את דבריה של פיליפסון עצמה בדיון במשרד לביטחון פנים: "נמצא שהתקן שהעניק מכון התקנים למצלמות ריק מתוכן ולא ניתן להצביע על אמינות המצלמות בהסתמך על תקן זה". ואילו בפגישה בנציבות, הודתה פיליפסון: "היה ברור לכולנו שלא ניתן להסתמך על תו התקן... המדינה היא זו שאמרה שאי-אפשר להסתמך על תו התקן... זו עמדת אגף התנועה". אבל למרות כל זאת, נציגיה של פיליפסון בבתי המשפט המשיכו לטעון שהמצלמות אמינות.
לגבי אחריותה של פיליפסון ציין רוזן, כי היא טענה בפניו בצורה שקרית שלא הייתה מעורבת בניהול התיק. העדויות של התובעים הוכיחו, כי היא משלה ביד רמה בתיק זה, כפי שמלמדים גם שורה של מסמכים ומיילים שהוגשו לנציבות. מעורבותה של פיליפסון בניהול התיק "בצורה צמודה וישירה, ניכרת וברורה". הוא סיכם ואמר כי בתיק זה הייתה "רשת שקר וחיפוי", תוך הטעיה מכוונת של בית המשפט בידי כתר ביחד עם פיליפסון. בעקבות החלטתו של רוזן הועברה פיליפסון לתפקיד אחר ומאוחר יותר בוטל תפקידה הקודם, אך היא לא הודחה מן המשטרה. כתר פרש מן השירות.
