לפעמים קשה מאוד לפענח מה ומי עומד מאחורי הקונספט הדי אנוכי, אפשר לומר, של חבורת מוחות יצירתיים במיוחד ששמו לעצמם מטרה לשווק את הציבור החרדי על כל בעיותיו, אל תוך כל סלון בית ישראלי סטנדרטי. העובדה כי הנזק שנגרם לציבור החרדי לאחר כל מהדורת חדשות, בה החרדי האינדיבידואל מצטייר כמסוכן לציבור וכאיום על שלום המדינה, לא פחות, צריכה להדאיג את קברניטי הציבור ולהדליק נורה אדומה אצל כל אחד המשייך עצמו למגזר החרדי.
בתקופה האחרונה חלה הידרדרות גדולה בתדמית של ציבור שלם, ולא במקרה. הציבור החרדי מוזכר יותר ויותר בקונוטציות שליליות וככזה שדואג לאינטרסים הצרים שלו מבלי להתחשב במגזרים נוספים. מאחר שקבוצות מסוימות החליטו לצאת בקמפיין אנטי-ממסדי כולל גם כשאין סיבות ברורות המצדיקות מחאה כלשהי, לתקשורת החרדית חלק לא קטן ביצירת ה"עליהום" בעצם הגשת הבמה על מגש של כסף לאנשים חסרי-מעש, שכל מעיינם הוא חרחורי מלחמה, וכאלה המתיימרים לייצג ציבור ענק ושפוי, שכל רצונותיו הם לשלוח את הילדים בבוקר לתלמודי התורה ולקוות שראש הכולל לא יודיע להם כי החודש היה עיכוב של משרד הדתות בהזרמת המלגה החודשית... בקיצור, ציבור שצמא לשקט תעשייתי ולא ממש מתעסק בחנויות קוסמטיקה בבני ברק או בחברת היי-טק בירושלים.
מדוע ציבור זה, כשהוא צופה בהפגנות שלא לו בעמודים שלמים בכל העיתונים החרדיים, מקבל את התחושה כאילו מישהו נלחם בשבילו גם כשאין לו שום עניין במלחמות אלו? האם הפובליציסטיקה החרדית החדה והמושחזת יודעת להביע את דעתה הנגדית רק כלפי מי שלא שייך את עצמו לציבור החרדי, וכשנדרש להשתמש במילים חריפות כלפי כנופיות מבית שגורמות נזק אדיר לציבור גדול היא פשוט מקפלת את זנבה?
כדי לשפר את התדמית השלילית שנוצרה או לפחות למזער את הנזק שנגרם שלא תמיד באשמתנו, יחצ"ני וקברניטי הציבור החרדי, ובעיקר התקשורת המייצגת אותו, צריכים להחליט על שינוי פאזה תקשורתית טוטאלית, כזאת שתאמר שאם עד היום התעסקנו מבוקר עד ערב רק במצעדי תועבה, בקווי מהדרין, בנושאי תחבורה בשבת, בחניונים ירושלמיים, באברכים שהואשמו בפגע וברח, באימהות שחשודות בהרעבת ילדיהן, באבות שחשודים בהרג בנם ושאר חולאים שדבקו בציבור החרדי - הגיע הזמן שהציבור החרדי יפעיל את ההיגיון וייצא מהבועה שהכניס את עצמו אליה, ויבין שסימפטיה מקבלים רק במקום בו אתה מגלה אמפתיה ואכפתיות. על ציבור זה להביע את דעתו גם בנושאים שלא בהכרח קשורים למגזר, כמו למשל פרשת שחרורו של גלעד שליט, עוני, אלימות, תאונות דרכים וכן הלאה.
אני בטוח שהרבה מכם עכשיו יגחכו, אבל חשבתם במקרה על עצרת תפילה המונית לשחרור גלעד שליט בכיכר השבת? נשמע הזוי, אני יודע, אבל תנסו לדמיין איך צעד כזה היה משנה את הסטריאוטיפ האנוכי האגואיסטי שדבק בציבור שלם ואיזו עבודת יחסי ציבור מצוינת צעד כזה היה יכול לעשות. והכי חשוב, צעד כזה בוודאי רק יזרז את שחרורו של גלעד שליט...
