לקראת הכרזתו של נשיא המדינה בדבר הענקת המנדט להרכבת הממשלה, מנתוני מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה המתפרסם היום (א', 4.4.21), עולה כי רוב גדול מהישראלים חושבים כי יתקיימו בחירות חמישיות בשנה הקרובה. בנוסף, רוב הציבור אינו מרוצה מתוצאות הבחירות - כאשר שביעות הרצון הגבוהה ביותר נרשמה בקרב בוחרי רע"ם ואילו הנמוכה ביותר בקרב מצביעי ימינה. בדרך לבחירות חמישיות? כשליש (32%) מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת נתניהו סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, בעוד 17% בלבד חושבים שהסיכוי של גוש רק לא ביבי, המעוניינים להחליף את נתניהו, גבוה יותר. 15% מעריכים כי סיכויי שני הגושים שווים, וכרבע (24%) צופים שאף אחד משני הגושים לא יצליח במשימה. מפילוח המדגם לפי מחנה פוליטי, בעוד כמעט מחצית (45%) מהימין מאמינים שהגוש בהנהגת נתניהו הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להקים קואליציה, ביטחונם של המשתייכים למרכז ולשמאל ביכולתו של "גוש רק לא ביבי" להקים קואליציה נמוך משמעותית (25%). כך או כך, רוב גדול מהישראלים (80%) סבורים שבשנה הקרובה יתקיימו בחירות חמישיות, ללא הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים ובין המחנות הפוליטיים. לא מרוצים מתוצאות הבחירות - רוב גדול בציבור (68%) אינם מרוצים מתוצאות הבחירות, כאשר אי-שביעות הרצון בקרב היהודים (72%) גבוהה מאשר בקרב הערבים (50%). מי מרוצה? פילוח לפי הצבעה בבחירות מעלה כי שביעות הרצון הגבוהה ביותר מתוצאות הבחירות היא בקרב מצביעי רע"ם (43%), בעוד שביעות הרצון הנמוכה ביותר היא בקרב מצביעי ימינה (5.5%). ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות - הציבור היהודי חלוק סביב הקמת ממשלה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות, על-מנת למנוע בחירות חמישיות: 44% תומכים בהשוואה ל-41% מתנגדים. מידת התמיכה בציבור היהודי עלתה משמעותית לעומת פברואר אשתקד, בייחוד בימין ובמרכז, אז רק 23% מהיהודים תמכו בכך. בקרב הציבור הערבי התמיכה באפשרות זו רבה יותר ועומדת על 65.5%. בסקר בפברואר שעבר נוסח השאלה היה תמיכה או התנגדות להקמת ממשלה בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת, ואילו הפעם צוין המחיר בדבר בחירות נוספות. המפלגה אשר בוחריה תומכים במידה הרבה ביותר בהקמת ממשלה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות היא רע"ם, ולאחריה מרצ והרשימה המשותפת. בקרב מפלגות גוש רל"ב, נמצאה תמיכה רבה יחסית בקרב מצביעי מפלגות המרכז-שמאל, בעוד בוחרי תקווה חדשה חצויים בסוגיה זו. באופן מפתיע, יותר ממחצית ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך. לעומת זאת, בליכוד, בציונות הדתית ובימינה, יש רוב למתנגדים לממשלה בתמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, אך ההתנגדות כיום נמוכה מלפני שנה (תומכים בהקמת ממשלה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות: הליכוד: פברואר 2020 - 8%, כיום - 36%; ימינה והציונות הדתית: פברואר 2020 - 12%, כיום - 26%). כלומר, 64% ממצביעי הליכוד ו-74% מתנגדים לתמיכה מבחוץ של רע"ם. הירידה בשיעור ההצבעה בציבור הערבי - אחוז ההצבעה ביישובים הערביים בבחירות האחרונות הגיע לשפל חסר תקדים של 44.6%. בקרב הציבור הערבי, שתי התשובות השכיחות ביותר לגורמים לכך הן כעס על האופן בו המדינה מתמודדת עם בעיות בחברה הערבית (33%) ואכזבה מהנהגת הרשימה המשותפת (31%). אצל היהודים התשובה השכיחה היא האכזבה מההנהגה של הרשימה המשותפת (36%). מדד הקול הישראלי נועד לבחון את "הדופק" של החברה הישראלית ומתרכז אחת לחודש בנושא מרכזי. המדד נערך על-ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על סקר בקרב 773 משתתפים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בני 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%. מדד הקול הישראלי מרס 2021 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-29/3/2021, רואיינו 617 איש ואשה בשפה העברית ו-156 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. עבודת השדה בוצעה על-ידי מכון סמית.