שיקום האסירים נעשה בצורה חלקית ביותר, דבר המגביר את הסכנה שיחזרו על מעשיהם - במיוחד בתחום האלימות במשפחה. כך אומר (יום ג', 18.5.21)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
תיקון פקודת בתי הסוהר עיגן את שיקום האסיר כמשימת ליבה בשירות בתי הסוהר והסמיך את נציב השב"ס לבחון אפשרויות לשיקומו של אסיר שהוא אזרח או תושב ישראל, ולנקוט צעדים להבטחת שילובו המרבי בפעילויות שיקום בין כותלי בית הסוהר. עם סיום ריצוי עונשם בבתי הסוהר, ניצבים בפני אסירים משוחררים אתגרים רבים להשתלבות מחודשת בחברה ובקהילה.
בביקורת נמצא, כי בשנים 2019-2017, לא ניתן מענה ל-57% מהצרכים הטיפוליים שהוגדרו לאסירים שהיו כלואים באותן שנים, ואסירים אלו לא שולבו בקבוצות או במחלקות על-פי הצורך הטיפולי שהוגדר להם, בעיקר בתחומי מרמה והתמכרויות. מלבד המחלקות לטיפול בעברייני מין, שאר המחלקות הטיפוליות אינן ממצות את פוטנציאל תקן הכליאה שלהן, ושיעור המקומות הריקים במחלקות אלו הוא 19%-34%.
37% מן הכלואים בגין עבירות אלימות במשפחה לא טופלו אשתקד אף לא באחת ממסגרות השיקום הרלוונטיות של שב"ס. הדבר עלול לסכן את בני משפחתם, שכן שיעור האסירים החוזרים על מעשים אלו עומד על 40% בקרב הבלתי-מטופלים לעומת 30% בקרב המטופלים. 1.8% בלבד מן האסירים השפוטים למאסרים קצרים השתתפו בשנת 2018 בפעילות הכנה לקראת שחרור, בניגוד גמור למדיניותו המוצהרת של השב"ס.
חרף החובה שקבע המחוקק בשנת 2012, נכון ליולי 2020 טרם הותקנו תקנות להסדרת השיקום לאסירים, דבר הפוגע ביכולתו של השב"ס ליישם באופן מוסדר ומסודר את המדיניות שקבע המחוקק. רכיבים מהותיים בתוכנית העבודה של רש"א (הרשות לשיקום האסיר) לשנים 2018-2017 לא יושמו, לרבות פיקוח על אסירים משוחררים המשוקמים במוסדות תורניים, וקידום העסקת אסירים משוחררים על-ידי החברה הכלכלית של המרכז לשלטון מקומי. בשל כך לא השיגה רש"א חלק מהיעדים שהוגדרו בתוכניתה. הממצאים משקפים בעיית תפקוד ברש"א, הנובעת בעיקר ממחסור במשאבים בשנים האחרונות. חוק רש"א מקנה לה את הסמכות לטפל בכל האסירים המשוחררים, אך בפועל היא מטפלת בפחות מרבע מהם.
אנגלמן מציין, כי בשנים האחרונות גדלה כמות האסירים המשתחררים והדבר מעצים את החובה המוטלת על גורמי השיקום ללוות את האסירים ולטפל בהם ברציפות - החל בשלבי המעצר וכלה בהשתלבות בקהילה ובשוק התעסוקה לאחר שחרורם. אלפי אסירים פליליים משתחררים מדי שנה מבלי שהם מחויבים בתוכניות טיפול ושיקום. ראוי ששירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר בשיתוף משרד המשפטים, יבחנו את גיבושו של מתווה אשר יעודד ויתמרץ את רוב האסירים המשוחררים להשתתף בהליכי טיפול, ליווי, שיקום או פיקוח; ובפרט אסירים אשר רמת הסיכון הנשקפת מהתנהגותם עלולה להיות גבוהה ביחס לנפגעי העבירה או לכלל הציבור.