חסידות חב"ד, בהנהגת הרבי מליובאוויטש זי"ע, הולכת בעניין זה בעקבות הרמב"ם. בהלכות מלכים (פרק ח) הרמב"ם קובע כי התורה והמצוות ניתנו לעם ישראל בלבד ולאלו מבין האומות שרוצים להתגייר, אך עם זה מוטלת עלינו חובה להנחיל את שבע מצוות בני נוח לכל בני האדם.
וכך הוא כותב: "משה רבנו לא הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל... ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות" (הלכה י). אך מיד בהלכה הבאה הוא מבהיר: "צווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני-נוח".
מדברי הרמב"ם ברור כי מוטלת על עם ישראל שליחות להביא את כל בני האדם לקיום שבע המצוות האלה, שהן המצוות הבסיסיות שכל בן-אנוש חייב בהן.
ברור גם כן שהציווי הזה אינו נתון דווקא לבית דין ואינו תלוי בקיומו של שלטון יהודי. גם אין הכוונה לכפייה בכוח דווקא, אלא זו חובה על כל יהודי לעשות מה שביכולתו לשכנע גויים, בדרכי נועם, לקיים את המצוות הללו.
במיוחד מוטלת החובה הזאת על מי שנסיבות חייו מביאות אותו למגע עם גויים, בין אם במסגרת עבודה ועסקים או שהוא מתגורר בשכנות לגויים. עליו לנצל את היכרותו עם אותם גויים כדי להביא לתודעתם את שבע המצוות ולעודדם לקיימן.
שבע המצוות הן איסור עבודה זרה; איסור לקלל את שם ה'; איסור רצח; איסור עריות; איסור גזל; איסור אכילת איבר מן החי והקמת מערכת משפטית.
בעבר לא עסקו בכך, משום שבדורות קודמים היה חשש שהגויים יתפסו זאת כניסיון לפגוע באמונתם, והדבר היה עלול לסכן את שלומם של היהודים. בזמננו החשש הזה אינו קיים, ולהפך, המציאות הוכיחה שהפעילות בנושא הזה מתקבלת באהדה ובכבוד.
שליחי חב"ד שפעלו בנושא הזה, הצליחו להביא ראשי מדינות גדולות לחתימה על הצהרות הקוראות לאזרחי המדינות האלה להשתית את חייהם על מערכת הערכים הגלומה בשבע מצוות בני נוח. הדברים פורסמו בהבלטה בכלי התקשורת הכלליים וגררו תגובות חיוביות. בכך הוכח כי כיום אין מניעה לפעול להפצת שבע המצוות הללו.
הנחלת המצוות הללו בשלמות לכל בני האדם על פני תבל תיעשה על-ידי המשיח, כמו שכותב הרמב"ם על המשיח: "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", אך הדבר אינו פוטר אותנו מהחובה לפעול באמצעים שבידינו לקידום ייעוד זה. יש עוד דברים שיושלמו על-ידי המשיח, כמו החזרת כל עם ישראל לדרך התורה, מלחמה באויבי ישראל וכו', ובכל זאת אנו נדרשים לפעול ולעשות בעניינים האלה ככל שידינו מגעת.
