פרשת מעטפות האנתרקס בארצות הברית בשנת 2001 היוותה אירוע מכונן שבעקבותיו חלה קפיצת מדרגה בהתייחסות ארצות הברית והמערב לאיומי הטרור הביולוגי. חוקקו חוקים חדשים והושקעו משאבי עתק בהיערכות מתאימה. כמעט עשור חלף אך רק לאחרונה פרסם הנשיא אובמה מסמך בשם: "אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם איומים ביולוגיים" ("National Strategy for Countering Biological Threats"). המונח איום ביולוגי מתייחס כאן למחלות ולמגפות קשות היכולות להביא לעשרות ולמאות אלפי חולים ואף מתים, אשר הסיבה להן יכולה להיות טבעית או מעשה ידי אדם (תקלה/תאונה או פיזור עוין ומכוון).
מספר סיבות הניעו את הנשיא לפרסם את האסטרטגיה דווקא עתה. הפנדמיה של "שפעת החזירים" שהתפשטה בעולם בחודשים האחרונים הדליקה "נורה אדומה" בממשל והדגימה את פוטנציאל הנזק העצום הגלום באיום ביולוגי. בנוסף, החשש הגובר בארצות הברית מפני השימוש בנשק זה על-ידי ארגוני טרור. בהקשר לכך ראוי להזכיר את המסקנה של ועדת הקונגרס בראשות בוב גרהאם בדצמבר 2008 כי אם לא יינקטו צעדי מניעה קיצוניים על-ידי הממשל, צפויה התקפת טרור ביולוגי משמעותית להתרחש עד שנת 2013.
מעבר לכך, יש לזכור, כי מדיניות הנשיא בוש בהקשר למניעת טרור ביולוגי ותפוצת נשק ביולוגי בכלל בכל האמור לאמנה הביולוגית, שללה מכל וכל הכללת מנגנון אימות חוקי ומחייב. עמדה זו עוררה ביקורת חריפה מצד רוב המדינות החברות לרבות מדינות המערב. אלה תלו תקוות גדולות בנשיא אובמה שישנה מדיניות זו מהקצה לקצה. האסטרטגיה שפורסמה מהווה הצהרה ברורה שהנשיא מתנגד באופן נחרץ למנגנון אימות וממליץ להוריד את הנושא מסדר היום לחלוטין. לדעת האמריקנים, מנגנון כזה לא יכול להיות יעיל אל מול ההתפתחויות העצומות של הביוטכנולוגיה. ארצות הברית תמשיך לתמוך באופן נמרץ באמנה הביולוגית לרבות עיקרון האוניברסליות, אך סבורה כי אימוץ האסטרטגיה החדשה ויישומה הוא אשר יחזק את האמנה ואת מטרותיה.
אף כי במקרה של "שפעת החזירים" מדובר בנגיף שפעת חדש שהתברר בדיעבד שאינו קטלני באופן יוצא דופן, הופעתו גרמה לחששות כבדים, ולכן להשקעת משאבים גדולים מאוד בהיערכות הלאומית והבינלאומית. נקל להבין מה היה קורה לו היה מדובר בנגיף קטלני ומדבק יותר ואף את הקלות היחסית בה ניתן להביא לגרימת מגפה כזו על-ידי פיזור מכוון בידיהם של גורמי טרור. מאחר שתוצאות איום ביולוגי מכל סוג מסוגלות לגרום לעשרות ולמאות אלפי נפגעים עד כדי קשיים גדולים להתמודדות עימן, יש לתת משקל יתר למניעת אפשרות התרחשותו של אירוע כזה בין שהוא טבעי או מכוון.
ההתפתחות המהירה של הביולוגיה במאה ה-21 לרבות בתחום חקר הגנום וביולוגיה סינטטית מסוגלת להביא מצד אחד לריפוי מחלות קשות שבעבר לא ניתן היה להתמודד איתן. מצד שני, שיטות מודרניות בביולוגיה נעשות זמינות יותר וזולות יותר ועשויות להגיע לידי גורמי טרור אשר ינצלו אותם לפיתוח ולייצור גורמים ביולוגיים מסוכנים, חדשים ולא מוכרים.
אשר על כן, האסטרטגיה החדשה שפורסמה על-ידי הנשיא אובמה מדגישה את הצורך לבצע את הפעולות הבאות:
1. לשפר את הנגישות והזמינות הגלובלית למדעי החיים כדי לאפשר ולשפר את ההתמודדות עם מחלות זיהומיות בלי קשר לסיבתן.
2. לייצר, לחזק ולקדם נורמות גלובליות כנגד ניצול לרעה של מדעי החיים.
3. ליזום ולייצר מאמץ ופעילות מתואמת שתאפשר לזהות, להשפיע, לעכב ולעצור גורמים המבקשים לנצל לרעה את מדעי החיים.
באמצעות אסטרטגיה זו, ממשל ארצות הברית יעבוד בשיתוף עם גורמים מבית ומבחוץ להשגת שבע מטרות עיקריות, וזאת כדי להגן מפני תפוצה בלתי מבוקרת וניצול לרעה של מדעי החיים לטובת פיתוח, ייצור ושימוש בנשק ביולוגי על-ידי גורמי טרור.
- קידום ביטחון בריאותי גלובלי - הגדלת הזמינות והנגישות למידע, לידע ולתוצרים של המחקר המדעי בתחום מדעי החיים כדי לאפשר התמודדות עם מחלות ומגפות בין אם טבעיות או מעשה ידי אדם.
- הגברת האחריות האישית ונורמות הבטיחות של כל העוסקים והקשורים במדעי החיים כדי ליצור תרבות של מודעות גבוהה ואחריות על-מנת להבטיח שהמחקר לא יוסט לכיוונים מזיקים.
- שיפור מתמיד של כושר האבחון לאיתור, להבנה, להערכה ולזיהוי של איומים ביולוגיים מפציעים תוך ניצול ההתקדמות המדעית בתחום מדעי החיים.
- נקיטת אמצעים להקטנת פוטנציאל ניצול לרעה על-ידי שמירה ואבטחה של טכנולוגיות ביולוגיות רגישות ומידע רגיש.
- תקשורת ושיתוף פעולה בין כל הגורמים ברמה הלאומית הנוגעים לעניין כדי להבטיח אחידות הפעולה.
- קיום דיאלוג בינלאומי בתחום איומי הטרור וזיהוי דרכי התמודדות משותפות.
המסמך של הנשיא אובמה מופנה לכל גורמי הממשל שיש להם נגיעה לנושא ומנחה שכל אחד מהם יכין, יתאים ויבצע את תוכניותיו כנגזר מהיעדים שהותוו באסטרטגיה. יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי מאחר שמדובר באיומים שאין להם גבולות, ניתן הדגש רב גם לשיתוף פעולה בין ארצות הברית ושאר מדינות העולם.
בהקשר זה, ראוי לציין כי בעקבות ארצות הברית ומדינות מערב נוספות, גם ישראל נרתמה במידה מסוימת למאמצים למניעת התרחשותם של אירועים ביולוגיים והתמודדות עם תוצאתם. מדינת ישראל אימצה משטרי תפוצה בינלאומיים והחלטות או"ם בנושא (למשל: החלטת מועצת הביטחון 1540 מ-2004) ומתנהגת על-פי הנורמות שנקבעו שם.
כזכור, בתחום של מניעת האפשרות לזליגת גורמים ביולוגיים מסוכנים ומידע רגיש לידיהם של טרוריסטים, פעלה במסגרת המטה לביטחון לאומי והאקדמיה הלאומית למדעים ועדת היגוי שהמליצה על צעדי מניעה במערכת המחקר בתחום מדעי החיים בארץ, וכן על מודעות וחקיקה מתאימה. חוק חוקק בנושא "הסדרת המחקר בגורמי מחלה ביולוגיים (2008)" שנועד לצמצם סיכונים אלה, על-ידי הקמת מנגנוני בקרה ופיקוח בכל המוסדות בארץ, המחזיקים או מבצעים מחקרים במחוללי מחלה או בטכנולוגיות ביולוגיות דו-שימושיות.
במקביל, משרד הבריאות עסק רבות בהיערכות להתמודדות עם פנדמיית שפעת אפשרית, ולאחרונה עם "שפעת החזירים" שהתפשטה בישראל בחודשים האחרונים וללא ספק הפיקה לקחים הישימים גם למקרה של מגפה מכוונת מעשי ידי אדם.
גישת האמריקנים כאמור היא התוויית אסטרטגיית-על אחידה וגלובלית למניעת מגפות הנתפסות כסיכון לביטחון הלאומי, בין אם הן טבעיות או מעשה ידי אדם. לעומת זאת, במדינת ישראל לא קיים גוף המרכז ומתכלל את הנושא ברמה הלאומית למרות שמדובר בסוגייה בעלת משמעות מובהקת לביטחון הלאומי של ישראל.
אשר על כן, ראוי לשקול שהנושא יתוכלל ברמה הלאומית על-פי המטה לביטחון לאומי, אשר יפרסם מדיניות אינטגרטיבית וינחה תוכנית פעולה ברמה הלאומית על-ידי העקרונות הנגזרים מהאסטרטגיה הגלובלית האמריקנית להיערכות בפני איומים ביולוגיים ובהשתתפות המשרדים הנוגעים בדבר: משרד הבריאות, משרד הביטחון, משרד החקלאות, משרד התמ"ת ואחרים.
