מליאת ועדת החוץ והביטחון הזמנית קיימה (יום ה', 20.5.21), דיון מיוחד בשדרות, במהלכו של מבצע שומר החומות, על-מנת לקבל את תמונת המצב הביטחונית והאזרחית ביישובי עוטף עזה מראשי הרשויות ונציגי היישובים.
בדיון השתתפו ח"כים רבים, נציגי משרדי הממשלה, וראשי הרשויות:
אלון דוידי משדרות,
תומר גלאם מאשקלון, תמיר עידאן משדות נגב, גדי ירקוני מאשכול,
אופיר ליבשטיין משער הנגב, ואיתמר רביבו מחוף אשקלון.
יו"ר הוועדה ח"כ
אורנה ברביבאי פתחה את הדיון ואמרה: "החלטנו להגיע לפה במהלכו של מבצע, כי חוץ מההיבט הביטחוני-חשאי, יש בזמן מבצע מערך שלם שצריך לטפל בו בזמן אמת. מי שיוצא למבצע בסדר גודל כזה צריך כל הזמן לדבר עם הציבור וצריך להיות קשוב לצרכים שעולים, כל יום, כל היום. היום נבקש לעסוק בשאלה מה אנו כפרלמנט יכולים לעשות כדי לספק לתושבים פה ביטחון ותחושת ביטחון.
"ראשי הרשויות נתנו כולם גיבוי מלא לצה"ל וקראו להמשיך במבצע ככל שיידרש, על-מנת לספק שקט לאזור. עוד אמרו כי מדינת ישראל טעתה בכך שיצרה הפרדה בין הירי לעוטף ולאשקלון, לירי למקומות אחרים, ודרשו כי המדינה תקבע אמירה ברורה חדשה - שדין יישובי האזור כמו שדרות, נחל עוז וכו' כדין ירושלים ותל אביב, וזו המשוואה שחייבת להתקיים לאחר המבצע".
אלון דוידי: "מדיניות ההכלה מאז 2014 היא טעות גמורה, ומי שמכיל ירי על ילדים בסעד, אשכול ומקומות אחרים, שלא יתפלא שהוא מקבל טרור בתוך הבית".
אופיר ליבשטיין: "אנחנו תומכים בצה"ל וסומכים באופן מלא על הפיקוד, שהם יידעו מתי הזמן הנכון לעצור כדי לשנות פה את המציאות. אנחנו מצפים שאחרי המבצע הזה לא נחזור לאותה נקודה אלא נהיה בנקודה אחרת. הדרישה שלי מהמדינה ומראש הממשלה להיות אמיצים ולייצר פה אסטרטגיה אחרת".
לכל אורך דבריהם חזרו ראשי הרשויות ושיבחו את התושבים על החוסן שהם מגלים ועל אופן התמודדותם עם המצב, אך גם דרשו כי המדינה תפעל כדי לשפר את תנאי התושבים בעתות שכאלה ובכלל. שתי הדרישות המרכזיות ביותר שחזרו בדבריהם הן נושא פערי המיגון במרחק של יותר מ-7 ק"מ מרצועת עזה ונושא תקצוב מרכזי החוסן.
אשקלון כולה איננה נכללת בטווח ה-7 ק"מ מגבול הרצועה אשר זכה למיגון, וכן רובן של המועצות שנכחו, רק חלק מיישוביהן נמצאים בתוך טווח זה, וכך יש להן תושבים אשר קיבלו סיוע במיגון ותושבים שלא.
תומר גלאם: "הייתי מעדיף למוטט את החמאס או כל ארגון טרור, אבל זו ההנהגה וזו המציאות, שיהיו עוד סבבים ועוד הרוגים, ולכן חייבים להעביר מיד החלטת ממשלה של 450 מיליון שקל למגן את אלו שאינם יכולים להתמגן, ולהתחיל עם בעלי מוגבלויות ומעוטי יכולת".
תמיר עידאן: "יש פתרונות שונים לעידוד המיגון, כמו פטור ממע"מ, פטור מארנונה, הלוואות בערבות מדינה ועוד. הכל קיים ומחכים לאוצר".
גדי ירקוני: "לאנשים יש 15 שניות להיכנס לממ"ד, אבל אין להם ממ"ד. בכחצי מיליארד שקל גומרים את כל סיפור המיגון לצמודי הגדר. החוסן של התושבים הללו הוא מה שמאפשר את מרחב הפעולה של צה"ל, אבל כל שנה צריכים לרדוף אחרי התקציב של מרכזי החוסן במקום שדבר כה חשוב ובסיסי יהיה בבסיס התקציב".
בלה בן גרשון, הממונה על חירום וטראומה נפשית במשרד הבריאות, ישראל בודיק, מנהל מחוז דרום במשרד הרווחה, ואלי רגב, ראש אגף החירום במשרד הפנים, כולם קראו גם הם בדיון להכניס את תקציב מרכזי החוסן לבסיס התקציב כדי לוודא את המשך קיומם.
רובם ככולם של התושבים אשר השתתפו בדיון וביקשו לדבר אל חברי הוועדה, כמו גם רבים מראשי הרשויות, הדגישו את חשיבות החזרתם של החללים והשבויים בידי חמאס בעזה כחלק מתנאי סיום המבצע.
איתמר רביבו: "אם החמאס מוכרע המשמעות היא שהשבויים והנעדרים חוזרים הביתה אלינו".
ניסים, המתגורר במושב גהה ומלמד בבי"ס באשקלון: "אני מגייס בעוד שנה וחצי 33 ילדים לצה"ל ויש לי בעיה מאוד קשה איתם, כי הם שואלים איך המצב ששני לוחמים נשארו בעזה מסתדר עם ללכת ליחידה קרבית? כל הזמן כשדיברנו על השבויים והנעדרים, אמרו שאין התכנות, לא נצא על זה למבצע, אז הנה יש מבצע, אז יש התכנות. עכשיו אסור להפקיר אותם, אסור להגיע להפסקת אש ללא שיחזרו הביתה".
תושב קיבוץ ברור חיל הוסיף: "אין לי בעיה לשחרר עוד 1,000 מחבלים על זה. הם יהיו מטרות למבצע הבא. בואו לא נהיה גיבורים ועקרוניים עכשיו, יש כאן משפחות שאני לא יודע איך הן חיות".
אלוף משנה שגיא ברוך, מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף: "מצדיע לתושבים שרק מחזקים אותנו ורק משדרים חוסן ועוצמה. טיפלנו בלחימה בפערי התרעה שצפו וגם פיזרנו מיגוניות במרחב, אבל עדיין יש פערי מיגון משמעותיים באשקלון ובעוטף, במרחק מעל 7 ק"מ. חייבים לפתור את זה ויש את התוכנית מ-2018 שמציגה איך לתת מענה לעיר אשקלון".
יונתן פלורסהיים, רכז תקציבי ביטחון באגף תקציבים באוצר: "אנו נותנים מענה מיידי לצרכים שעולים מהרשויות וממשרדי הממשלה השונים במהלך המבצע. לעניין המיגון, התקבלה החלטת ממשלה לפני מספר שנים בנושא, אך לא נוכל לממש את התקצוב לכך במציאות התקדימית בה אין תקציב מדינה במשך שנתיים".
אלי רגב: "אני מנסה להוביל, יחד עם פיקוד העורף, פתרון למיגון הרשויות מעבר ל-7 ק"מ מתקציבים פנימיים, ואחר נפנה עם זה למי שצריך באוצר. כמו-כן, בעבר בעיות משפטיות מנעו מאשקלון לקבל את ההטבות שמקבלות הרשויות בעוטף, והיקף הנפילות, הנפגעים והנזקים מחייב להעלות זאת מחדש על שולחן הדיונים".
ח"כ עמר בר לב: "הסיפור של ה-7 ק"מ הוא אנכרוניסטי לפי מרגמות ישנות, והחמאס לצערנו התקדם מאז, ואני חושב שהוועדה צריכה לקרוא לממשלה להרחיב את הטווח ל-15 ק"מ שחייב במיגון מלא, על כל המשתמע מזה".
ח"כ
אלכס קושניר: "איש לא יצא למבצע מגן העוטף או מגן אשקלון ומכאן אני מסיק שיש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. תושבי אשקלון והעוטף הפכו להיות העומק האסטרטגי של ישראל, כדי להגן על גוש-דן".
ח"כ
יאיר גולן: "מביע את הערכתי, שלא לומר הערצתי, לראשי הרשויות על הובלת הציבור שלכם בכלל ובשעה זו בפרט. גם לתושבי העוטף על רוח ההתמדה והעמידה שהיא מופת לכל אזרחי ישראל. הוועדה צריכה לקדם תוכנית לאומית למיגון בהיקף של 500 מיליון שקל בשנה למשך עשר שנים, ומדינת ישראל יכולה לעמוד בזה. כמו-כן, להכניס חד-משמעית את מימון מרכזי החוסן לבסיס התקציב. זה מרכיב חיוני לביטחון פה, אבל כל שנה צריך להיאבק על זה. זה לא יעלה על הדעת".
עוד אמר ח"כ גולן: "מאז
עופרת יצוקה הרגנו בעזה כ-4,000 איש ופצענו 20 אלף, אבל זה לא נותן מענה לשנאה. יש שתי דרכים: או להיכנס לעזה, במבצע של חודשים ארוכים ולרסק את הזרוע הצבאית של חמאס, או להגיע להסדרה יציבה. המדיניות הנוכחית של לצאת לסבבים כל כמה זמן, נכשלה, ופה בעוטף יודעים זאת הכי טוב".
ח"כ
איתמר בן-גביר: "על כל רקטה, על כל בלון לכיוון ישוב או בית אחד, מדינת ישראל צריכה לצאת למלחמה. תתפלאו אבל יש לי הסכמה אחת עם יאיר גולן - זה או הסדרה, שזו כניעה לטרור, או כניסה לעזה למוטט את שלטון החמאס כי רק זה יכול להביא שקט. אני חושב שצריך לעשות הכל כולל הכל לשחרור הבנים. צריך לסגור להם את החשמל, את המים, לא לתת סיוע
הומניטרי, צריך לעשות הכל להחזיר את הילדים, למעט דבר אחד - לשחרר רוצחים".
ח"כ
אבי דיכטר: "לצערי, את סוגיית עזה, את בעיית הטרור שם, לא נצליח להרוס רק בתקיפות אוויריות. אין דוגמה כזו בעולם בכל ההיסטוריה. יש פה מגוון כל כך רחב של אנשי ביטחון מכל הסוגים, שכולם מסכימים שצריך להחליט שאם רוצים את זה, זו הדרך היחידה. למשימה הזו אנחנו כעורף מוכנים להתגייס, זה המסר שאומרים פה ראשי הרשויות והתושבים. לא יכול להיות שסוגיית הבנים אינה חלק בהסדרה של המערכה הזו - זה מסר שאנחנו כוועדה חייבים לשדר לממשלה, כי הוא מבטא מה שאנו מרגישים, ולא פחות חשוב מזה, מה שמרגיש הציבור".
ח"כ
רם בן ברק: "אף אחד פה, אולי חוץ מבן-גביר, לא רוצה לכבוש את עזה, ולכן צריכים לעשות דברים אחרים. צריך להבין שישראל תצטרך לשלם מחיר בסוגיית הבנים, וזה מחיר, גם במחבלים, שהוא נמוך יותר מהמחיר המוראלי על החברה שלנו, מאשר השארתם שם. העסקה הזו חייבת לבוא ואני מקווה וחושב שהמערכה הזו תשפר את המחיר מבחינתנו".
אלי אבידר: "כאשר יש שני פתרונות - או הכלה או להשטיח את עזה, אז כנראה שלא רוצים לעשות כלום. אם אלה שתי האופציות אז כנראה שאנחנו לא מסוגלים לחשוב, ולצערי האויב גם כנראה צופה את הצעדים שלנו. החמאס יודעים בדיוק את נקודות הרגישות שלנו, ומתי אנחנו נפסיק".
יו"ר הוועדה ח"כ ברביבאי, סיכמה את הדיון: "הציבור פה נושא בנטל מתמשך, חוטף יותר מכל ציבור אחר כנראה, ועדיין אומרים בבירור שהם נותנים לגיטימיות מלאה לעשות כל מה שצריך וכמה זמן שצריך בשביל לאפשר פה חיים בביטחון ובתחושת ביטחון. התושבים פה מרשימים והמנהיגות המקומית מרשימה בעמידתם, לאחר שנת קורונה, להיכנס למציאות של מבצע כזה. זה מחייב אותנו כמדינה לוודא שכל צרכיהם מקבלים מענה מהיר ויעיל, כבר עכשיו, לא רק בתום הסבב, ואנו כוועדה נפקח על זה.
"באשר להחזרת הבנים, הוועדה עוסקת בנושא רגיש זה מול הדרג המדיני על-מנת להבטיח שיעשו כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לקבורת ישראל את החיילים שיצאו להגן על המדינה וכן להשיב הביתה את האזרחים המוחזקים בידי החמאס.
"האמירה של דין שווה לכל תושב וכל יישוב בארץ נכונה מאוד, ובלתי אפשרי שחלק מאזרחי המדינה יחיו בתחושה שמבחינת המדינה זה שהם סופגים זה נסבל. במדינה דמוקרטית צריך להיות קשר ותיאום ציפיות בין האזרח למדינה, ועוד נכונו לנו אתגרים, מקרוב ומרחוק. מה שקורה בערים המעורבות מדגיש כמה חשוב שאנו כנבחרי ציבור נדע לייצר מכנה משותף, מול האתגרים ומול הערכים שאנו רוצים כחברה, כדי לצפות מהאזרחים לגלות עמידות גם הם", דבריה.
לאחר מכן ביקרו ועדת המשנה למודיעין, בראשות ח"כ ברביבאי, וועדת המשנה למוכנות, בראשות ח"כ בר לב, בפיקוד דרום וקיבלו סקירות אופרטיביות ממפקד הפיקוד, אלוף
אליעזר טולדנו.