כשאמר ויליאם שיקספיר "כל העולם במה", הוא לא ראה את מחזה האבסורד הגלובלי, שאחת ממערכותיו התרחשה לאחרונה מתחת לפני הים, במדינת האיים המלדיביים הקטנה. ואלמלא ניחן נשיאה, מוחמד נאשיד, בחוש תיאטרלי מפותח, סביר להניח שגם אנו לא היינו שומעים על מדינת 1,200 האיים המוסלמית הזו שבאוקיינוס ההודי. לקראת ועידת האו"ם לשינויי האקלים שנערכה בקופנהגן, הפך נאשיד לכוכב העולה של הצגת התעמולה הירוקה: מצויד בבלוני צלילה ובסנפירים הוא הצטלם בהפקת תיאטרון תת-מימי מקורית, מנהל "ישיבת פרלמנט" מתחת לפני המים.
צילומים אלה היוו חומר גלם לתוכניות פסבדו-דקומנטריות, שהפחידו את תושבי החופים בעולם מפני ההצפות המאיימות לכסות אותם, תוכניות שלוו במיטב אנימציית האולפנים, להחשת כיסוי הערים שלאורך החופים במים.
כאשר הגיע הנשיא נאשיד לוועידת קופנהגן, הוא כבר היה במעמד של כוכב עולמי, ונאומו המכונן הופץ באינטרנט באדיבות ארגונים ירוקים. "אנו האומה הפגיעה ביותר לאקלים על פני האדמה", פתח הנשיא את נאומו, מתמקם בכבוד במשבצת הנפגעים. "השינויים יכו בנו ראשונים ובאופן הקשה ביותר... אנו פגיעים בשל היעדר אמצעים להתגוננות מפני האסון המתקרב... עבורנו שינוי האקלים אינו איום מופשט ומרוחק, אלא סכנה מיידית לקיומנו".
השלב הבא בנאום הניח את האשמה במקומה: "מדינות מתפתחות לא גרמו למשבר. אנו לא אחראים למאות השנים של פליטות פחמן, אשר מבשלות את הפלנטה... המדינות העשירות חברות ה-G8 התחייבו לעצור את עליית הטמפרטורות... ואז הן סירבו להתחייב אפילו למכסות פחמן צנועות".
ולקינוח הגיע גם החשבון: "סכומי הכסף שמוצעים לנו הם כה נמוכים, שדומה הדבר למי שמגיע לאזור רעידת אדמה עם מברשת לניקוי אבק... אנו לא רוצים להיות כפויי טובה, אולם הסכומים בקושי עונים על גודל האתגר...".
ועל כך כבר אמר זקן המחזאים: "כשהכסף מדבר - כל הדרכים פתוחות".
עוד קבע נשיא המלדיביים במסגרת נאומו, כי "הפעולות אותן ננקוט צריכות להתבסס על העצה האחרונה של מדעני האקלים. לא על עצת הפוליטיקאים". והנה, למרות קביעה נבונה זו, המדען בעל המומחיות הרבה ביותר בתחום, שבו עסק נאומו של הנשיא המלדיבי, מנסה זה שנתיים מנסה לפנות לנשיא נאשיד, אך ללא הועיל.
ד"ר נילס אקסל מורנר הוא ראש המחלקה לפליאו-גיאופיסיקה וגיאודינמיקה באוניברסיטת שוטקהולם ומי שעמד בראש הפרויקט של מדידת גובה פני הים במלדיביים מאז שנת 2,000 - תחום שבו הוא עוסק מזה 40 שנה. מורנר, שהתייאש מלהמתין לתגובת נשיא המלדיביים, פרסם לאחרונה מכתב פתוח אל הנשיא:
"... ערכת לאחרונה ישיבת קבינט מתחת לפני הים כדי לעורר את המודעות לנושא עליית גובה פני הים הגלובליים המאיימת להטביע את המלדיביים. טענה זו אינה נתמכת בעובדות נצפות ובשיפוט מדעי... על כן אני מופתע מאוד מצעדך זה ומרגיש חובה למחות נגד המסר שאותו ביקשת להעביר. בשנת 2001, כשקבוצת המחקר שלנו מצאה עדויות כבדות משקל, כי גובה פני הים במלדיביים אינו נתון לעלייה, אלא נותר יציב למדי במשך 30 השנים האחרונות, חשבתי כי לא יהיה מכובד כלפי האנשים הטובים במלדיביים אם אחזור לביתי ואציג את ממצאינו בפני פורום בינלאומי. לכן, הצגתי את החדשות המשמחות במהלך ראיון לטלוויזיה המקומית בארצך. אך למרות זאת, קודמך בתפקיד צינזר את הראיון ומנע את שידורו. כאשר הפכת לנשיא, קיוויתי גם לדמוקרטיה וגם לדיאלוג. בכל אופן, כתבתי לך פעמיים מבלי לקבל תשובה. אל להם לאנשיך לחשוש מן הטענה הנשמעת דרך קבע, כי אין להם עתיד על האיים שלהם. מסר איום זה הינו בלתי ראוי ביותר, שכן אינו מבוסס על המציאות, אלא על רעיונות מיובאים חסרי צידוק מדעי. פשוט אין להם בסיס רציונלי".
את מכתבו סיכם ד"ר מורנר בכמה עובדות מדעיות המבוססות על תצפיות, והדגיש כי אין כל סימן של עלייה בגובה פני המים במלדיביים ואין צפויה גם כל עלייה משמעותית בגובהם, שתסכן את המשך החיים באיים. הסיפור על הצפה מאיימת אינו אלא אגדה, המבוססת על מודלים ממוחשבים, שאינם משקפים את המציאות, ואשר הופרכו על-ידי התצפיות הממושכות שאותן ערך ד"ר מורנר בשטח.
"הנח לנו", ביקש ד"ר מורנר מנשיא המלדיביים, "להסיר את האיום הפסיכולוגי הנורא שאתה וקודמיך הנחתם על כתפי תושבי המלדיביים, אשר שרויים כיום בפחד הדמיוני משיטפון שיציף את בתיהם".
בתיאטרון האבסורד שבו אנו חיים, מנהל נשיא המלדיביים "ישיבות פרלמנט" מדומות מתחת למים ומוזמן כאורח כבוד לוועידות האו"ם, המספסרות במחירי הכרטיסים המיועדים למדינות המפותחות. כל שנותר לד"ר מורנר ועמיתיו, המדענים האמיתיים, הוא לזעוק: "משהו רקוב בממלכת דנמרק".
