ועדת החוקה החלה (יום ב') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2021. לפי הצעת החוק, הוראת השעה בחוק שמירת הניקיון שנחקקה ב-2013 ועתידה לפוג ב-6.7.2021 תוארך עד ליום 31.12.2022. הוראת השעה עוסקת בייעוד כספי היטל הטמנה שהתקבלו בקרן לשמירת הניקיון, למטרות של טיפול במפגעי פסולת, טיפול שוטף בפסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות באשכולות סוציואקונומיים 5-1. כמו-כן, הוראת השעה מאפשרת שימוש ב-35% מכספי ההיטל ל"מטרות הנוספות" במקום 25%. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב, אמר כי "יש חשיבות גדולה בהארכת הוראות החוק שתאפשרנה שימוש בכספי הקרן, בה צבור הון גדול המיועד למטרות מסוימות, ומן הראוי שישתמשו בהם באופן ראוי. אתם מבקשים להאריך את הוראת השעה מבלי שיש דיווחים המתחייבים לפי החוק שאת תוקפו אתם מבקשים להאריך. זו הפרה של החוק. אנחנו רושמים לפנינו שיש התחייבות של המשרד להגנת הסביבה שהדוח יונח באוגוסט. אין סיבה שהדברים לא יקרו. הפיקוח של הכנסת אינו בונוס, הוא הגדרה מחייבת של החוק. אתייעץ עם השרה אם לא נכון להאריך את הוראת השעה לזמן יותר קצר, כדי לחייבכם להעביר את הנתונים". עוד שאלף "האם ההקצאה ליהודה ושומרון שונה מהפרמטר הכללי של רשויות במצב סוציו-אקונומי 5-1, אם כן - מכוח איזו הוראה בחוק? ואם לא, לשם מה לשים אותן בנפרד? ב-2019 הקצתם לכל הרשויות בישראל הריבונית 13 מיליון שקל ולרשויות ביהודה ושומרון 12 מיליון שקל. ב-2018, מכל התגמולים של הקרן שאני מבין שמגיעים לכמעט חצי מיליארד שקל בשנה, מצאתם לנכון להקצות לרשויות שנמצאות במצב סוציו-אקונומי קשה - 5 מיליון שקל, בעוד לתחום יהודה ושומרון - 9 מיליון שקל. המצב שבו היקף ההשקעה ברשויות הישראליות ביו"ש דומה לסכום ההשקעה בתוך ישראל בכלל האשכולות 5-1 הוא בלתי מתקבל על הדעת ואבקש הסבר. אבקש לקבל חישוב רב שנתי לכמה כסף נצבר להיטל מאיו"ש וכמה הוצא. זה בלתי נתפס מבחינת הפרופורציה בהשקעה. מהנתונים שקיבלנו היקף ההשקעה עולה לעיתים ביחס להיקף ההשקעה ברשויות 5-1 בתוך הקו הירוק. לא יכול להיות שהשקעה במקבץ חשוב ב10 רשויות ביהודה ושומרון דומה להשקעה ברשויות באשכול הנמוך בישראל. אני לא נגד ההשקעה שם, רק תוהה על הפרופורציות". עו"ד תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה, הסביר: "חוק שמירת הניקיון קובע הסדר שעניינו היטלי הטמנה המוטלים על כל מי שמפעיל אתר להטמנת פסולת, בהתאם לסוגי הפסולת השונים במטרה להפחית את כמויות ההטמנה. כספי ההיטל מועברים לקרן לשמירת הניקיון שבהנהלתה נציגי משרד האוצר ונציגי ציבור מרשויות מקומיות ועוד. הנהלת הקרן אמורה להחליט על חלוקת הכספים עבור מיזמים להפחתת ההטמנה, בעיקר מחזור. במהלך השנים נוספו מטרות כגון קידום חוקים שונים, חינוך והסברה. ב-2013 אישרה הכנסת הוראת שעה שעד 35% מהכספים שלא השתמשו בהם למטרתה הפחתת ההטמנה, יסייעו לרשויות מקומיות באשכולות 5-1 לטיפול במפגעי פסולת. המטרות הללו נקבעו כהוראת שעה. ב-2017 הוארכה ההוראה עד 2020 והיא עמדה בתוקף עד 6.7.21 וכעת מבקשת הממשלה להאריכה עד סוף 2022. הנהלת הקרן לא הגישה לכנסת את דוחותיה ל-2020 כמתחייב בחוק וזאת למרות שכבר בשנה שעברה הכנסת נזפה בקרן נזיפה קשה על כך שלא הגישה דוחותיה בזמן. הדבר מקשה על הח"כים לקבל החלטה, כי קשה לדעת מה הכספים שבהם נעשה שימוש ולטובת מה. ביקשנו נתונים ספציפיים והם הועברו, בהם עולה כי הוקצו כ-400 מיליון שקל ומתוכם נוצלו רק 250 מיליון כך שיש שימוש די נמוך בכספים שהוקצו. בקרן צבורים המון כספים שאינם מנוצלים בפועל וצריך לזכור שהיטל ההטמנה נועד למטרה ספציפית של הפחתת ההטמנה באמצעות פיתוח אמצעים חלופיים. ככל שמרחיבים את שימושי הקרן, המס מאבד את תכליתו והופך למס כמו כל מס אחר, שכן הוא מאבד את ייעודו המקורי. אלעד עמיחי סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש במשרד להגנת הסביבה: "הדוח נמצא בשלבים סופיים, זה לא תקין שלא הגשנו, ונגיש אותו באוגוסט. לכספים הנגבים בקרן הניקיון יש שימושים עיקריים לצמצום הטמנת הפסולת ולפיתוח תחליפים ותשתיות מתקדמים לטיפול בפסולת, כך שכספי היטל ההטמנה ישמשו למניעת ההטמנה ומרבית הפסולת, 80% לא תגיע להטמנה ותטופל בשיטות מתקדמות של מחזור. עם זאת, כפי שצוין בחוק, יש שימושים נוספים - חינוך והסברה שהם הלכה למעשה תשתית המקדמת את התכליות העיקריות של כספי ההיטל ואנחנו מוציאים כספים גם ברשויות המקומיות לקדם חינוך והסברה בנושא המחזור. החוק איפשר להקצות כספים לשימושים שאים השימושים העיקריים ולסייע לרשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך לתקופה מסוימת גם בסיוע שוטף". ביחס לחברה הערבית אמר: "השרה שמה את נושא האכיפה כנושא דגל וככל שתאושר הקצאת התקציבים, ניכנס לשלב נוסף של קידום תשתיות הפסולת יחד עם החברה הערבית ושותפינו במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי ונביא לכך שהשירות שניתן לתושבים יהיה דומה למה שכל אזרח מקבל. הזכות שהפסולת הגושית, פסולת הבניין תיאסף ולא תיערם בפאתי הערים היא זכות אזרחית בסיסית". זיו דשא, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, אמר בדיון: "בקרן יש מיליארדים וייעודה ברור מאוד. ההרחבה מ-25% ל-35% לא מקובלת עלינו. יש לראות אם ה-25% הללו כבר מנוצלים. הכסף הנוסף הזה נגבה מהציבור וכרגע אנחנו רחוקים מאוד מהיעדים שהציב המשרד. יש לעודד פתרונות נוספים של מחזור במקום הטמנה שהיא בעייתית מאוד". ח"כ אלון טל (כחול לבן): "רשות מקומית שלוקחת מחזור ברצינות לא תשלם את המיסים. הקרן עברה מזמן מעבר לתחום הטמנת הפסולת בלבד, גם חוק חומרים מסוכנים וחוק זיהום אוויר מעבירים את הכספים לקרן - מטרותיה הורחבו וטוב שכך. כולנו שותפים לאכזבה כי יש כאן כיס עמוק יחסית לשיפור החיים ומסיבות מורכבות משך שנים לא מנצלים את הכסף כמו שצריך, ומשרד האוצר יודע איך לנגוס בו. ביחס להוראת השעה - בתקופת הקורונה דאגנו כולנו לאותן רשויות בהן הארנונה לא מספיקה לאותם דברים בסיסיים כמו איסוף פסולת, אך אני מבקר את העובדה שהמשרד לא דאג למה שקרה לארגוני החברה האזרחית במקביל. החברה להגנת הטבע נאלצה לפטר למעלה מ-150 עובדים. הגיעה השעה שכמחוקק נאמר דברנו בעניין. התיקון מאפשר להבטיח שאחוז מסוים של הקרן יגיע לאותם ארגונים שהוזנחו. הצעתי שנקדיש 6% מהכנסות הקרן החדשות לאותם ארגונים שהוזנחו בגלל חשיבות פעילותם לטיפול במפגעים סביבתיים". ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) שהשתתף בדיון בזום אמר כי הוא מצטרף להצעתו של ח"כ טל וביקש אף הוא לקבל התייחסות בנוגע לרשויות ביהודה ושומרון. ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "בהרבה רשויות, בעיקר ערביות, בדרך להטמנה שופכים את הזבל בשטחים פתוחים כדי להימנע מהיטל ההטמנה, אחת לכמה זמן שורפים אותו וזה מסכן את בריאות התושבים. בכל מחוז הצפון יש שישה פקחים, והשאלה אם חלק מכספי הקרן יכול להיות מוקצה לפיקוח על המשאיות, שהפסולת באמת נשפכת למקום שצריך ולא לשטחים פתוחים". ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): בשנת 2020 הוקצו 42 מיליון למטרות נוספות, הסכום הגדול ביותר להוצאה במסגרת הוראת השעה. בשנת 2019 הוקצו 13 מיליון שקל, מה שאנחנו רואים פה זה שאפילו בשנת שיא לא הגענו ל 10% מהסכום. נשאלת השאלה למה יש עיסוק בהגדלה של הסכום מ-25% ל 35%, בהנחה שצפי ההכנסות לא ישתנה ויהיה בשנת 21 גידול באופן שיטתי. אם יש ארגונים שנפגעו מהקורונה עליהם לקבל, אבל לקבע תמיכות לארגונים כמעין קופה קטנה, ובוודאי אם פוטרים את הדבר הזה מכפל תמיכה, אני לא בעד". ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אנחנו לא בטוחים בעמידה של הקרן במטרותיה. מעל שנתיים אין מידע על מה שקורה שם, אלה היו צריכות להיות שנתיים מאוד פעילות וזה לא קרה בפועל. הכסף נכנס והמשמעות כרגע היא שזה כבר לא היטל, אלא עוד מס. המטרה המרכזית היא צמצום הטמנה לטובת המחזור ועלינו לקבל נתונים גם ללא הדוח המלא לפני שאנחנו מאשרים את ההארכה. אחוז ההטמנה אל מול המחזור תלוי בהשקעה. אנחנו יודעים שהאוצר לא מעודד מיצוי כסף, מעל מיליארד שקל שהאוצר לקח כהלוואה והשתמש בכסף הזה, הדבר הזה הוא דגל אדום וזה כסף שלא יוחזר. אני מציע שלא נאשר את זה לכל התקופה, אלא לזמן מוגבל וועדת הפנים תדון בזה בבוא היום כמו שצריך". ח"כ גבי לסקי (מרצ): "זו הוראת שעה חיונית והיא צריכה לעבור. המציאות של פתרונות קצה כחלופות להטמנה היא החשובה ביותר, זה משהו שאנחנו חייבים לעשות כדי לזכות באמון הציבור ולמנוע את המס הזה על התנהגות שלילית. עלינו להטיל חובה לשימוש בכסף עבור המטרות שנקבעו, לא ייתכן שעל אף המציאות הסביבתית לא נמצא שימוש חיוני לכסף הזה. נושא החינוך שמבוצע ע"י ארגוני הסביבה השונים הוא בתת ביצוע ויש להעניק יתרון לארגונים אלו כדי שיוכלו לפעול. לגבי כספים שהועברו לרשויות בשטחים זה לא נושא נפרד מהפלשתינים, אם אין פתרונות שלוקחים בחשבון גם אותם הם אינם פתרונות. אוויר מזוהם הוא אוויר מזוהם עבור כולם". יגאל גוטשל, רפרנט הגנת הסביבה באגף תקציבים במשרד האוצר, השיב לטענות להוצאת כספים מהקרן ע"י משרד האוצר: "בנוגע להלוואות לאוצר, הכסף המזומן נלקח לאוצר ומומר להרשאה להתחייב שהנהלת הקרן יכולה להקצות את הכספים למטרות המותרות, ברגע שהקרן צריכה את המזומן הוא יחזור אליה. אין שום הגבלה בפעילות הקרן, הקרן לא מושקעת באפיקים נושאי ריבית והכספים מועברים משנה לשנה, גם אם לא הייתה נלקחת ההלוואה הזאת לא היו נלקחות ריביות משנה לשנה". עו"ד נטע דרורי מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה התייחסה לטענות אודות כספי ההיטל המועברים לרשויות ביהודה ושומרון והסבירה כי בכספים הנגבים להיטל הטמנה באיו"ש, מותר להשתמש בשטחי איו"ש בלבד. המטרות בהן ניתן להשתמש בכספי היטל ההטמנה בתחומי איו"ש הן רחבות יותר מהמטרות שלשמן ניתן להשתמש בהיטל ההטמנה בשטחי ישראל וזאת לאור הוראות תחיקת הביטחון שהחילה את חוק שמירת הניקיון בתחומי ההתיישבות הישראלית באיו"ש תוך מספר שינויים. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) סיכם את הדיון: "אנחנו מצפים לקבל את נתוני 2020 לדיון הקרוב וכן לקבל את נתוני איו"ש וההשקעה שם אל מול ההשקעה בישראל. כמה נקבע, כמה הועבר מהקרן הכללית בחתך רב שנתי. אני מתכוון לבוא בדין ודברים עם המשרדים הרלוונטיים בעיקר להגנ"ס, ועם הרשויות המקומיות ביחס להגדלה ל-35%. יש לתת את הדעת על המצב בו 1% מכספי ההיטל יוצא לתמיכה בארגוני החברה האזרחית לקידום הנושאים שבמטרות החוק. לא בטוח שנגיע לכל מה שנרצה אבל ראשית יש לתת לכך פתרון חקיקתי או בהודעת ממשלה שתונח על שולחננו".