ועדת החוקה אישרה (יום ב', 2.8.21) לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"א-2021. הצעת החוק נועדה לקבוע עונש מינימום של 12 חודשי מאסר למחזיקים נשק בלתי חוקי. העונש המרבי יישאר כשהיה - 7 שנות מאסר.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב, אמר בפתח הדיון כי בכוונתו לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה, מתוך ידיעה שעד לקריאות השנייה והשלישית יערוך שינויים בהתאם לנתונים שיועברו. "אני חושב שיש לחוקק את הצעת החוק כהוראת שעה בהתאם להסכמות עם שר המשפטים אך לשלוש שנים במקום חמש". עוד אמר: "מקובל עלי שוועדת דורנר מצאה את עונשי המינימום ככלי בעייתי, אך השאלה איזה כלים חלופיים עומדים בפני המחוקק להתמודדות עם תופעה כוללת כזו".
רב-פקד דקלה פוגל מהייעוץ המשפטי למשטרה הציגה את נתוני הענישה: "ניתן לראות 59% של ענישת מאסר בפועל עד שנה וכמעט 70% מאסר בפועל של עד שנה וחצי. מ-2016, רף המאסר בפועל ב-2017-2016 היה 64-62 אחוז ואחר כך הייתה עלייה לכ-70%. בשנת 2018 הייתה מגמה של אחוז נמוך יותר, מעל שנה וחצי רף הענישה הופך גבוה יותר ועדיין עומדים על כ-55% של עד שנה".
יו"ר הוועדה הגיב לנתונים: "מעיבוד הנתונים רואים ירידה משמעותית בפסקי דין שהסתיימו בעבודות שירות או ללא מאסר בפועל. רואים עלייה תלולה של 33% בהטלת עונשי מאסר בפועל. מ-2017 רואים התייצבות בין 40 ל-50 אחוז של עונשי מאסר מעל שנה, ובסופו של דבר חודשי המאסר בפועל, עד שישה חודשים הם יחסית בהיקף נמוך, זאת אומרת, רוב הענישה היא מעל רף של 6 חודשים ומעלה. ראים שההתייצבות היא עדיין בצד הנמוך של מתחם הענישה של הנחיית היועץ המשפטי".
עוד אמר: "אני מבין שהנחיות היועץ המשפטי מדברות על מתחם ענישה של בין שנה לשלוש. האם לפני שקובעים עונש מינימום, לא נדרש דיון בפרקליטות על רף הענישה המתבקש ועל האפקטיביות. האם לא נכון קודם לטפל בהנחיות היועמ"ש. לקראת הקריאות השנייה והשלישית נבקש ניתוח יותר קפדני של איפה אנחנו נמצאים. הצעה כזו מבקשת ליצור מציאות ואם יתברר שבתי משפט ממילא התכיילו על הרף המבוקש, האם כתוצאה מהחוק הזה באופן טבעי תבחנו את מתחמי הענישה בשל החוק? עד כמה הפערים הנתוניים הללו קשורים במצב תשתיות עגום ביישובים הערביים? עלינו לוודא שאף רשות לא נוקטת בצעד שמשמעותו סימון 'וי' בשעה שהטיפול צריך להיות יותר ממוקד. אם לא היינו רואים עלייה ב-40% בתיקי החקירה בתקופה הזו, לא הייתה שום תועלת בטיפול בעונשי מינימום. אחד היתרונות של הוראת שעה הוא יכולת המעקב לפני חידוש השימוש בכלי. האם לא נכון בטיפול הרב-מערכתי את שינוי הנחיות היועמ"ש? אני נוטה להסכים שקביעת עונש מינימום הוא נשק יום הדין וזה לא עולה עם המדיניות שנקבעה בדוח דורנר שאומץ".
סנ"צ גלעד בהט, ראש אגף חקירות מודיעין וטכנולוגיה במשטרה, הציע כיצד להגיב לעניין: "ככל שתהיה יותר פעילות מבצעים ויותר חיפושים נגיע ליותר. ברגע שנתפס נשק הרבה פעמים קשה לייחסו לאדם מסוים. בנוסף, אקדח שנמצא לא בהכרח נשאר באותן ידיים אך סיכוי רב שישתמשו בו. הפער הגדול ביותר הוא לתרגם את התופעה הזו למקרים פרטניים כי כשיש לך תופעה של החזקה ושימוש מאסיבי בכלי נשק, המסר שמועבר פה הוא מסר שמדובר במצב בו חייבים להחמיר ולא להקל. אין מצב שאדם מחזיק נשק סתם ונחכה לפעם השנייה. זהו נשק מתקתק תרתי משמע והמסר צריך להיות של החמרה גדולה יותר מהאירוע הראשוני. השלב הראשון הוא לתפוס את ההברחה לאחר מכן בתנועה ובבתים".
הפרופסור אורן איל-גזל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, לשעבר מרכז ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים: "העלות של שנת מאסר היא כ-200,000 ש"ח, כסף שניתן היה לנצל למיגור העבריינות או חלופות בקהילה. היום חסרים מקומות כליאה וכל אסיר שנכנס מוציאים אחר במקומו. מספר האסירים עומד על 14,000. התופעה לא תיפתר אלא תוחמר בעוד שנה וחצי כשתיכנס הפעימה השנייה של בג"ץ תנאי הכליאה ואם החוק יכתיב לבית המשפט להחמיר בעבירות הנשק, המשמעות היא שישתחררו מהכלא אנשים יותר מסוכנים. זו טעות גדולה. עונש מינימום לא יקדם כלל את המאבק בעבריינות כי גם בלעדיו יש מגמת החמרה בענישה. דוח ועדת דורנר התייחס לנושא והראה שהחמרה לא מובילה לשיפור מובהק בהרתעה".
עו"ד לילך וגנר ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה במשרד המשפטים: "אנחנו במצב חירום שכל הרשויות מתגייסות לטפל בו. נרצה להביא תיקונים שנועדו לטפל בנושא הראייתי כמו השגת תיעוד ממצלמות אבטחה ביתיות ועוד דברים במישור החקיקתי והלא חקיקתי. אנחנו מקווים שזה יוביל לשינוי במצב".
עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "שיעור הגשת כתבי האישום מבין התיקים שנפתחו עומד על 20 עד 25 אחוז שהוא נתון נמוך מאוד. דיברנו על כך שהצעת החוק אינה נדרשת כי מדיניות הענישה של בתי המשפט ממילא מחמירה וברוב המקרים כוללת מאסר בפועל, וככל שתהיה השפעה היא תהיה במקרים בהם בית המשפט חשב שיש להימנע ממאסר בפועל. עבירה של החזקת נשק יכולה להיות גם במקרה של נשק תקול, בקבוק תבערה או רימון הלם שפחות רלוונטיים להצעת החוק. שיעור המאסרים עלה ל-80% בשנתיים האחרונות. יש כ-10% של מקרים בהם לא הוטל מאסר בפועל או עבודות שירות ונכון יהיה להוציא את המקרים הבודדים הללו וללמוד מה מאפיין אותם מבחינת מנעד העבירות והנאשמים. נתון חשוב שחסר הוא הסדרי הטיעון. ייתכן שאותם עונשים קלים הם תוצאה שלהם. בשנים האחרונות המערכת עוברת מתוך הבנת דוח דורנר, למסלולים של חלופות כליאה מתוך הבנה שמאסרים קצרים יותר מזיקים ומדרדרים לעבריינות מאשר מונעים אותה. הצעת חוק זו מכתיבה מסלול הפוך".
