אם היו אומרים לפני עשרים שנה למיקה, ילידת קיבוץ רמת השופט, שכך תנהגי בבוא היום, איך היית מגיבה?
"זה לא היה מפתיע אותה. מאז שאני ילדה יש לי משיכה מאוד חזקה וברורה לדת. משכו אותי הסיפורים בתנ"ך. בכיתה א' הייתה לנו מורה שהנחילה לנו ערכי יהדות שמאוד דיברו אלי, ולצערי אני לא מוצאת אותם בכיתה א' של הבת שלי. הדברים חלחלו גם אם נשארתי חילונית אדוקה".
ששרה בין השאר את השיר 'נישקתי בחורה'.
"מיקי כתב את השיר הזה, ולא מדובר בשיר חד-מיני, אלא כזה שמדבר על אחוות נשים. אם תשאל אותי זה שיר היתולי, והרבה יותר טוב לשיר אותו מאשר להצטלם לכתבות בעיתונים בצורה לא הולמת, דבר שאני מצטערת עליו לאחר שנים. היום לא הייתי מצטלמת בבגדים האלה".
לפחות זה היה עם בגדים. היום אפילו זה לא ברור מאליו.
"כן, הייתי עם בגדים, אבל חשופים מדי, כפי שאני מבינה כיום ובצורה שבכלל לא קשורה לתחום העיסוק שלי. לטעמי, זה מבייש את המין הנשי".
את מאמינה באלוהים?
"מאז שנולדתי".
מרחוק נראה שאת חיה לך בנועם בחיק הטבע באמירים, ומצד שני את עושה קילומטראז' חסר רסן בהופעותייך ברחבי הארץ. איך מתמודדים עם זה?
"בימים שבהם אני לא מופיעה אני הולכת לישון נורא מוקדם. כנראה שככה מצטברים אצלי מצבורים של כוחות. בערבים אני לא מבזבזת יותר מדי זמן על טלוויזיה. חוץ מזה, אני משתדלת לא לנסוע יום אחר יום למרכז. באחרונה התחלתי לחזור יותר לעניינים, אחרי שהתינוקת שלנו קצת גדלה".
שמה, תכלת, עשוי להתקבל עכשיו כבעל משמעות.
"אולי, אבל רציתי את השם הזה, עם כל המשמעות שטמונה בו, עוד לפני שהייתי בעניין ההתחזקות".
לא היית אמורה להוציא אלבום שמיני?
"אכן, הייתי אמורה, אבל אחרי שני סינגלים עצרתי את התהליך, לאחר שזה נראה היה לי כהמשך טבעי מדי לשני האלבומים הקודמים".
אני מבין שזה בעצה אחת עם חברת התקליטים שלך.
(פורצת בצחוק) זה הכיף, כשלמיקי ולי יש לייבל משלנו שבו אנחנו מוציאים את התקליטים שלנו. זה גם מה שמאפשר לנו להיות נאמנים לעצמנו".
מתי ישתחרר לו האלבום?
"אני מקווה שלקראת הקיץ. כעת אני עסוקה בדברים אחרים חוץ מהמוזיקה. בנוסף לשלוש הבנות שלנו, חזר באחרונה לחיי הבכור שלי, יותם, כעת בן עשרים. הוא התחיל ללמוד בבית הספר 'רימון' וזה די מרגש אותי. וכאמור, יש גם העניין של ההתחזקות שגורם לי לחשוב יותר על מה שאני עושה".
מיקי מעורב בשירים?
"הוא מעורב בהפקה, אבל ביצירה אני לבדי".
יצירה שיש בה כבר טביעת אצבע להתחזקות שלך?
"אני מניחה שיש לה השפעה, אבל אל תצפו שאתחיל פתאום לשיר על פרשת השבוע. אמשיך לכתוב על מה שקורה לי בחיים. דבר אחד בטוח - התקליט הזה יצא ועוד איך".
כמי שביקר אצלכם לפני שלוש שנים בבית, אני יכול לספר לקוראים שאתם עוסקים גם בתיירות.
"יש לנו שני צימרים בחצר ואנחנו מקיימים אצלנו הופעות בסוף השבוע".
הקהל מגיע?
"איך מיקי אומר? זה כמו בסטה בשוק. אתה פותח, לפעמים באים וקונים הכל, לפעמים לא באים. לרוב זה בסדר".
אתם משרתים את האורחים?
"כן, אבל כולה שני צימרים, בקתות הרריות כאלה. זה לא אומר שאנחנו רצים כל היום סביב האורחים. הם באים ליהנות מהבקתה, לא מאיתנו".
מי שמתארח אצלכם שומע מוזיקה און דה האוז?
"אם הוא רוצה, הוא בא להופעה בסוף השבוע. חוץ מזה יש הפרדה".
נסיים בר' קרליבך. מה תשירי בהופעה במוצ"ש?
"לא אשיר, אלא נשיר, נשמה ואני יחד, את 'אדון עולם', 'אבינו מלכנו' ו'יהא שלום' של אביה. למילים של השירים שלו יש משמעות והמנגינות, הפשוטות והמרגשות, חודרות ללב".
אם אחזור ואראיין אותך בעוד מספר שנים, תהיי כמו חברתך להופעה במוצ"ש, אתי אנקרי?
"לא, אהיה כמו מיקה קרני. כל אדם בכיוון שלו".
אם את בכיוון שלך, אוהדייך תוהים אם ימשיכו לשמוע אותך גם בעתיד.
"הם יכולים להיות רגועים. בטוח שהם ימשיכו לשמוע אותי".
לא תיעלמי לנו?
"לא, חס וחלילה. ההתחזקות שלי אמורה להעצים את האמנות, לא לפגוע בה".
