בתי הדין לעבודה צפויים לאשרר החלטות של מעסיקים, אשר יגבילו תעסוקת עובדים שיסרבו להתחסן בפני הקורונה. כך עולה (יום ה', 12.8.21) מדבריה של נשיאת בית הדין הארצי,
ורדה וירט-ליבנה, בכנס שמקיים מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
וירט-ליבנה הזכירה שני פסקי דין של בתי הדין האיזוריים, בהם נדחו בקשות של עובדי הוראה לסעדים זמניים אשר יאפשרו להם לעבוד בצורה פרונטלית למרות שלא התחסנו. בית הדין הארצי דחה בקשת רשות ערעור על אחד מהם, והערעור על השני עודנו תלוי ועומד בפניו. כאמור, מדבריה של וירט-ליבנה עולה שהיא עצמה סבורה שאין מקום להתערבות בהחלטות כאלו של מעסיקים.
"משימתו של בית הדין בהליכים כאלה אינה פשוטה כלל. יש מי שסבורים שאין כאן התלבטות וכי זו סוגיה פשוטה שאינה מצריכה פתרון מורכב, שכן אל מול זכותה של העובדת -
היחידה - לאוטונומיה על גופה, עומדת זכותם של
רבים אחרים לחיים ולשלמות גופם שלהם. יש מי שסבורים שדרישת חיסון או בדיקות קורונה תכופות מהעובדים ממילא חוסות תחת הפררוגטיבה הניהולית, ואין כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית בשיקול דעת המעסיק המוסמך - ועל כך אין חולק - לקבוע תנאים לשם ביצוע העבודה. לפי הטענה, גם תנאי סף של מצב רפואי - הוא לגיטימי כל עוד הוא 'מתחייב מאופי המשרה'. זאת במיוחד בשים לב למצב המיוחד ששרר בארץ ובעולם מאז התפרצות המגיפה, ובשים לב לזכות הקניינית שיש למעסיק בעסקו.
"מובן כי המשמעות של הגעת עובד או עובדת הנושאים את הנגיף על גופם למקום העבודה, והדבקת עובדים אחרים, יכולה להעמיד בסיכון את תפקודו של מקום העבודה כולו, למשל אם יתבקשו עובדים רבים להיכנס לבידוד, ולהסב לאותו מעסיק נזקים משמעותיים. יתר על כן, בכך חושף עצמו המעסיק לתביעות של צדדים שלישיים, לקוחות למשל, אם חלילה יהיו מי מהם שיידבקו בעסקו".
וירט-ליבנה הזכירה פסיקה משנת 1989 של נשיא בית המשפט העליון דאז,
מאיר שמגר, אשר אמר: "אינטרס חיוני של הציבור הרחב הוא, כי עניין בריאותו של עובד, ככל שהוא נוגע למילוי תפקידו, יהיה במסגרת הנושאים עליהם נותן המעסיק את דעתו. אך מובן, שאם העובד נמנע מקיום ההוראה בדבר בדיקה רפואית, לא יבצעוה בו על-כורחו, אך המעסיק חופשי לנקוט את הצעדים העומדים לרשותו".
וירט-ליבנה הוסיפה: "מקום העבודה הוא מקום בו לרוב איננו נמצאים לבדנו. במקום העבודה, לרוב, עלינו לחלוק את המרחב, את הזמן ואת המשאבים, עם אנשים נוספים - קולגות, לקוחות, תלמידים, ועוד. מקום העבודה מאופיין, לרוב, גם בהיררכיה ובכללים שיש לציית להם. לפיכך ומטבע הדברים, בחיי וביחסי העבודה אנו נדרשים מדי יום לאיזונים ולפשרות. לסולידריות, להתחשבות באחר. זו גם הרוח שבבסיס הפסיקה שסקרתי כעת". לצד זאת הדגישה, כי "ישנו קושי לא מבוטל בקביעות עקרוניות בהליכים מסוג זה, שהם תולדה של מגיפה חדשה שלא הייתה מוכרת לנו עד לפני זמן לא רב, ומטבעה היא אירוע דינמי ומשתנה תדיר".