59% מהציבור החרדי יעדיפו לפנות לרבנים כדי לטפל בבעיות בטיחות, במקום לגופים ממשלתיים מקצועיים האמונים לשמור עליה. כך עולה בסקר זכויות אזרחיות שבחן מידת אמון הציבור החרדי בגופי השלטון.
בימים האחרונים הגיעו חברי הוועדה לחקר אסון מירון, עם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור, נציגי המשטרה והמרכז למקומות קדושים, להכיר את המקום בו אירע האסון אשר גבה חייהם של 45 בני אדם, כמעט כולם חרדים, והותיר מאות משפחות שבורות. למרות שמטרת היא הוועדה ללמוד את המקרה על-מנת למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד, צעירים חרדים שהיו במתחם קיבלו את פניהם בקריאות מחאה.
חוסר האמון בגופי השלטון הוא מצב שמוטמע עמוק בשורשי החברה החרדית. סקר אינטרנטי שערכה עמותת נתיבות המשפט באמצעות חברת אסקריא, חברת מחקר למגזר החרדי, בקרב 408 משיבים המהווים מדגם מייצג של כל זרמי המגזר החרדי - ליטאים, ספרדים וחסידים מצא כי 73% מקרב אלו שנתקלו בהתנהלות לא תקינה של גוף ציבורי, לא שמים מבטחם במוסדות השלטון.
מעל מחצית מהציבור החרדי (53%), דיווחו שנתקלו בהתנהלות לקויה בגופי ציבור. 57-55 אחוז בזרם הליטאי והחסידי ו-40% מהזרם הספרדי. למרות זאת, רובם (62%) דיווחו שלא פנו לאף גורם לא מתוך הקהילה ולא מחוצה לה על-מנת להתלונן על התנהלות זו.
הציבור החרדי לא נחשף לגופים האמונים על תלונות הציבור, לא מודע אליהם כלל ולכן לא יפנה אליהם במקרה של התנהלות לא תקינה של גוף ציבורי. רק מעט מעל מחצית מהמשיבים (57%) מכירים את המוקד העירוני ככתובת לפנייה במקרה של התנהלות לא תקינה של גוף ציבורי ומידת ההיכרות יורדת בין כל הגופים של תלונת הציבור (הרשות להגנת הצרכן 49%, משרדי ממשלה 40%, נציבות תלונות הציבור 34%, מבקר המדינה 34%, ממונה פניות ציבור בעיר 31%, ועדות הכנסת 17%) ועד לממונה מחוזי במשרד הפנים שאת פעילותו כמעט שלא מכירים בציבור החרדי (6% בלבד).
לכן גם אם הם מכירים את הזכות לקבל פיצויי נזקין בשל פגיעה ברכוש או פגיעה אישית במרחב הציבורי או באירוע, או אם ילד נפגע במוסד חינוכי (עד 67% מהמשיבים מכירים זכויות אלה) הם כלל לא יודעים לאן לפנות כדי לממש זכויות אלו - רק עד 30% מהמשיבים ידעו להיכן לפנות לבקשת פיצויים.
במקרה של סכסוך כספי רב, המשיבים טענו כי יפנו לבד"ץ (62%) או לרב הקהילה (60%). 35% יפנו לבית משפט אזרחי.
גם נוכח ליקויי בטיחות משמעותיים, יעדיפו רוב אלו שיפעלו לנוכח ליקויים אלו - המהווים רוב מייצג של המגזר - לפנות לסיוע בתוך הקהילה החרדית, כלומר למנהלי האירוע, לעסקנים, לרבנים או לשאר המשתתפים באירוע (59%) במקום לרשויות המקומיות או למשטרה (39% מהמשיבים בלבד). 43% מהליטאים יפנו למנהלי האירוע וכשליש מהחסידים יעדיפו לפנות לרבנים. חוסר האמון בגופים האמונים על אכיפת נהלי הבטיחות בולט במיוחד בקרב החסידים - רק 21% יפנו למשטרה ו-10% לסיוע של הרשות המקומית, לעומת הזרם הליטאי שבו יפנו 31% מהציבור למשטרה ו-25% לרשות המקומית לתיקון ליקויי בטיחות. עם זאת, כשמדובר בתיקוני מפגע סביבתי בעיר. רוב הציבור החרדי (85%) יפנה למוקד העירוני לבקש סיוע בטיפול במפגע.
דודי דרור, מנכל אסקריא, אומר כי "חוסר האמון של הציבור החרדי בגופי הממשלה ידוע, אבל הדבר מפתיע יותר כשמדובר בתיקון משמעותי של מפגע בטיחותי שעלול לגבות נזק בגוף ואף לגבות חיי אדם. מסתבר כי מידת האמון של הציבור החרדי בגופים הממשלתיים נמוכה, כך שבמקרים רבים יעדיפו לפנות לרבנים או לגורמים אחרים מתוך המגזר ולא לגופים הרשמיים האמונים של אכיפת הבטיחות במרחב הציבורי".
מידת האמון הכללי של הציבור החרדי ברשויות המקומיות נמוכה משמעותית לעומת הציבור החילוני. בסקר עלה כי מידת האמון ברשות המקומית, בגופים כמו המוקד העירוני, ראש העירייה, חברי המועצה, ממונה תלונות הציבור ומבקר העירייה עמדה על 4.5 מתוך 10 לעומת 5.6 של הציבור החילוני לפי דוח ביצועי השלטון המקומי בישראל 2011. האמון הגבוה ביותר בגופים ברשות המקומית היה לחרדים תושבי אשדוד (5.5 מתוך 10) והנמוך ביותר היה לתושבי בית שמש (3.8 מתוך 10)
