תיק רצח - ללא פרסום שמות הקורבן והרוצח

תיק רצח נוהל בבית המשפט המחוזי בחיפה ובבית המשפט העליון תוך איסור פרסום על שמותיהם של הנרצחת והרוצח - אם ובנה - בנימוק של שמירת פרטיות המעורבים. מדובר במקרה חריג במיוחד, בו בתי המשפט העדיפו בתיק רצח את הגנת פרטיות - כולל של אדם שכבר אינו בין החיים - על פני עקרון היסוד של פומביות הדיון. נימוק נוסף הוא חשש מפני אלימות נוספת. הנרצחת, תושבת כפר ערבי בצפון הארץ, נולדה בשנת 1970 והרוצח היה אחד מחמשת הילדים המשותפים לה ולבעלה. האישה ניהלה רומן עם גבר נשוי ובטלפון הנייד שלה תועד אקט מיני ביניהם. ביולי 2016 הראתה האישה לבני משפחתה תמונות מחתונת קרובים, ובנה שם לב לתמונתו של גבר עירום בפלג גופו התחתון. הוא חטף את המכשיר מידי אמו, הצליח בו ביום לפרוץ אותו, גילה את הסרטון וסיפר על כך לאביו. האב גירש את האישה מביתו וכעבור יומיים היא נרצחה. בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיא דיאנה סלע והשופטים אבי לוי וערן קוטון) הרשיע את הבן ברצח וגזר עליו מאסר עולם. המחוזי הסתמך על שורה ארוכה של ראיות נסיבתיות, שהובילו למסקנה אחת ויחידה ולפיה הבן הוא הרוצח. זאת, למרות שרבים מבני המשפחה חזרו בהם בבית המשפט מעדויותיהם במשטרה והוכרזו עדים עוינים; המחוזי החליט להעדיף את גרסאותיהם במשטרה. עוד צוינו שקריו הרבים של הבן, האליבי הכוזב שמסר וריבוי גרסאותיו; מציאת מכוניתו של אמו ליד ביתו ובה שרידי ירי; גילוי שרידי ירי על ידיו וזקנו של הבן; איומיו של הבן לרצוח את אמו. השופט אלכס שטיין דחה (יום א', 22.8.21) את ערעורו של הבן על הרשעתו וחומרת עונשו בקובעו, כי הראיות הנסיבתיות מבססות את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. בפתח פסק הדין הוא אומר: "בשנת 2016, 19 נשים נרצחו בישראל על-ידי בני זוגן או בני משפחה אחרים. המנוחה, ששמה יישאר חסוי מפאת צנעת הפרט וחשש לאלימות, היא אחת מאותן נשים". הוא מגדיר את האירוע כ"מוות ידוע מראש", בו "הנרטיב המצמרר של 'רצח מפאת כבוד המשפחה' הגשים את עצמו פעם נוספת וקיפד את חייה של עוד אישה אחת על שום ניסיונה לחיות את חייה כרצונה". בהמשך אומר שטיין: "כאן המקום להציג את דמויות המפתח שמעשיהן, אמרותיהן ועדויותיהן יעסיקונו במסגרת הדיון אשר יובא להלן. זאת אעשה מבלי לחשוף פרטים מזהים כדי להגן על שלומם ועל פרטיותם של הנוגעים בדבר. המערער הוא אחד מחמשת ילדיהם של המנוחה (שתיקרא גם האם) ושל בעלה (להלן: האב), אשר התגוררו בכפר מוצאו של האב (להלן: כפר האב). למנוחה בני משפחה רבים אשר מתגוררים בכפר מוצאה (להלן: כפר האם), ביניהם אמה (להלן: הסבתא), אחותה (להלן: האחות), בן אחותה (להלן: אחיין האם), אחיה ואשתו (להלן: אשת הדוד), ואחאים נוספים, בהם גם אחיה של המנוחה שהתגורר עם בני משפחתו בדירה הצמודה לביתה של הסבתא (להלן: האח או אחיה של המנוחה)". כאמור, שמותיהם של כל אלו ומקומות מגוריהם נותרו חסויים. השופטים עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא הסכימו עם שטיין. את הרוצח ייצגו עוה"ד יונתן דדון ולימור לוי-מלאך-דדון, ואת המדינה - עו"ד עדי שגב.