הבעיה המרכזית בטיפול חולי הקורונה המצויים במצב קשה היא העדר מחסור ברופאים, באחיות ובכוח אדם סיעודי המתאימים לטיפול בחולים אלה. כך קובע (יום ג', 31.8.21)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
ערב התפרצות הקורונה הייתה מערכת האשפוז ללא יתרות והיא עבדה בעומסים גדולים. עם פרוץ המגיפה הורה משרד הבריאות לבתי החולים להכין מיטות לצורך אשפוז חולי קורונה. בתי חולים נאלצו לסגור או לצמצם באופן זמני מחלקות קיימות, רובן מחלקות פנימיות, וכן לצמצם פעילות אלקטיבית (מוזמנת) במחלקות אחרות, כמו המחלקות הכירורגיות השונות. על-פי נתוני משרד הבריאות, עד סוף 2020 נוספו 2,474 מיטות במחלקות הקורונה.
התמותה העודפת (זו העולה על החזוי) נמדדה בכמה מועדים בשנת 2020, ביחס לממוצע בשנים 2019-2010, והייתה גבוהה מזו שבכמה ממדינות אחרות (בריטניה, שבדיה, גרמניה, צ'כיה). בחודשים ינואר-מארס 2020 שיעור התמותה היה נמוך ביחס לשיעור התמותה בתקופה המקבילה בשנים 2019-2017, אולם בחודשים אפריל-מאי שיעור התמותה היה מעט גבוה יותר, ואילו מיולי אשתקד חלה נסיקה בשיעור התמותה. בספטמבר שיעור התמותה היה גבוה ב-22% מזה שבשנת 2019, ובאוקטובר - גבוה ב-26% מהחודש המקביל.
אנגלמן קובע: צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה, וכן כוח אדם סיעודי מיומן בטיפול בחולים במצב מורכב וקשה. שיעור מיטות טיפול נמרץ כללי מתוך כלל מיטות האשפוז הכללי עומד על 3% ונמוך משמעותית בהשוואה ל-5% באירופה ו-10% בארה"ב.
משרד הבריאות לא הסביר לציבור, כי הקפדה על הכללים שנקבעו - עטיית מסכות ושמירת מרחק - מסירה את החשש להגיע לבדיקות ולקבלת טיפולים רפואיים נדרשים שאינם קשורים לקורונה, ולא הנחה את מרפאות בתי החולים ואת קופות החולים לעשות זאת. מרפאות בתי החולים וקופות החולים לא פעלו באופן שיטתי לעודד את המטופלים להגיע, ובפועל אכן חלה ירידה בהגעת הציבור לבדיקות רפואיות. כך למשל בדיקות קולונוסקופיה חלה ירידה של 17% לעומת 2019. לעומת זאת, היו בתי חולים שפיתחו מיוזמתם דרכי פעולה להזמנת המטופלים ולהנגשת מרפאות החוץ תוך שמירה על מגבלות הקורונה.
על אף הדיווחים מהארץ ומהעולם על עלייה ניכרת ברמות החרדה והדיכאון באוכלוסייה בשל הקורונה, ועל אף ההערכה לעלייה בדרישה לשירותי בריאות הנפש בשיעור של 20%, הדבר לא בא לידי ביטוי בנתוני הקופות, ומהם משתקפת מגמת עלייה קלה בלבד של 3% במספר המטופלים שקיבלו שירות נפשי לעומת 2019.