המדינה הציגה בבית המשפט העליון עמדה שמשמעותה היא, כי ייתכנו מצבים בהם חשודים יוחזרו במעצר בלתי חוקית. כך עולה (יום ה', 2.9.21) מהחלטתו של המשנה לנשיאה, ניל הנדל, בעניין מעצרו המינהלי של בכיר בארגון חמאס.
עניינו של הבכיר עלה בתחילת החודש שעבר בהחלטה של השופטת ענת ברון (ראו קישור משמאל), ממנה התברר שהוא הוחזק במעצר בלתי חוקי במשך 4.5 שעות. מדובר באדם ששמו אסור בפרסום, אותו מגדירה המדינה כמי ש"מוביל את פעילות החמאס בירושלים ועומד בקשרים עם פעילי חמאס בחו"ל". הוא נעצר ב-17.5.21 בחשד לחברות בארגון טרור וקשר למעשה טרור, ומעצרו הוארך עד 24.5.21 בשעה 10:00. המדינה ביקשה להאריך את מעצרו ודיון בבקשה נקבע לאותו יום. אולם, המדינה הגיעה למסקנה שלא תוכל להעמידו לדין פלילי, ולכן חתם שר הביטחון, בני גנץ, על צו מעצר מינהלי נגדו. למחרת ביקשה המדינה מבית המשפט המחוזי בירושלים לאשר את הצו, כפי שמורה החוק, ובאמצע חודש יוני קיבל סגן הנשיא משה סובל את הבקשה. כאשר צו המעצר המינהלי נמסר למשטרה רק בשעה 14:30 ב-24.5.21, לאחר שפקע מעצרו הפלילי של האיש.
הנדל דחה את הערעור על החלטתו של סובל, אם כי לפני כן הוא מותח ביקורת על התנהלותה של המדינה. "עת עסקינן בסוגיה של חלל בשרשרת המעצר בנקודת זמן מסוימת בין מעצר לפי דין ובין המשך מעצר לפי דין, יש לזכור שני כללים חשובים. אין בהצגת כללים אלה כל חידוש. ברם, לפעמים חשוב ואף חיוני להציג את הכללים, כדי שהגורמים המוסמכים יקפידו עליהם", הוא אומר.
"הכלל הראשון, הוא שאין להחזיק אדם במעצר ללא בסיס בדין... בבוא השלטון להפעיל את סמכותו לעצור בנסיבות מתאימות, ההקפדה על הזמנים אינה רק עניין של העצור אלא אף של הרשות. בהקשר זה, אין להשלים עם חללי זמן, גם אם מדובר בתקופה קצרה. כמובן, מעצר שלא נובע מסמכות כדין למשך חודשים רבים, מבטא פגיעה חמורה יותר ממעצר שכזה למשך
מספר שעות. אך היחסיות עלולה להטעות. יש להקפיד על כל שעה ואף על כל דקה", אומר הנדל. הכלל השני הוא, שמעצר בלתי חוקי אינו כשלעצמו עילה לשחרור מן המעצר לאחר שזה הפך לחוקי.
החוק קובע, כי יש להביא לבית המשפט עציר מינהלי בתוך 48 שעות ממעצרו - אך המדינה טענה, כי כאשר מדובר במי שכבר מצוי במעצר רגיל, מדידת הזמן מתחילה רק כאשר הצו המינהלי מובא לידיעתו. הנדל קובע, כי המדידה מתחילה מרגע החתימה על הצו. "שומה על הגורמים הרלוונטיים, אלה שעוסקים בהוצאת צו המעצר המינהלי ואלה המחזיקים בעצור במשמורת, כי יתאמו להעביר את הדברים מיד. הדבר ודאי אפשרי, ובפרט בעידן הטכנולוגי הנוכחי. עמדת המדינה עלולה לגרום לכך שבין רגע החתימה על הצו ובין רגע ההודעה יהיה פער של שעות, ואין לכך הצדקה. סמכות המעצר נוצרת ברגע החתימה על הצו, ולא ברגע ההמצאה – והמדינה לא הצביעה על אסמכתא בדין המורה אחרת", הוא מדגיש.
אין להשלים עם התנהלות המדינה במקרה הנוכחי, בו נוצרו כאמור 4.5 שעות של מעצר בלתי חוקי. הנדל מדגיש: "הקפדנות בכגון דא לוודא כי בכל שלב ושלב יש צו משפטי כנדרש – נכונה היא לאורך כל הדרך, ואין מקום אף לסטיות קלות מבחינת זמן. תנאי לכך הוא שנדרש להקפיד כי השעה שבה נחתם הצו תצוין על גביו. עוד נדרש כי הדיון יחל בבית המשפט המחוזי בתוך 48 שעות משעת החתימה על הצו. ייתכן שהדבר ידרוש היערכות נוספת ויצירת לחץ על הגורמים העוסקים במלאכה, לרבות על בית המשפט – אך הדין לא משאיר עניינים כאלה לשיקול דעת העוסקים בו. אף אין מקום ליצירת חריג בהקשר זה לתקופת זמן של שעות או אפילו של פחות מכך.
"הדרך להשיג הקפדה כזו אינה אחידה, וניתן להשיגה במסלולים שונים. למשל, שיחה עם נשיא בית המשפט המחוזי בדבר הוצאת נוהל בנושא. בכל מקרה, אין מקום לפשרה או אי-מילוי הדין על תנאיו. בסוגיה זו הדגשתי עוד בדיון, כי מענה לחוסר-הקפדה על מקור חוקי למעצר בכל עת, לא יכול להיות כי הרשויות פעלו בתום לב. עסקינן בחובה שבדין, ועל הגורמים המוסמכים לנקוט צעדים כדי שהדבר לא יישנה". לצד זאת, הנדל קבע כאמור, כי הפגם במקרה הנוכחי אינו מצדיק את שחרורו של איש החמאס, וזאת באיזון מול הסכנה הנשקפת ממנו. את החשוד ייצג עו"ד עבדאללה זאיד, ואת המדינה - עו"ד מוריה פרימן.
