"הבחירה בחוק ההסתננות מעלה קושי ויוצרת אי נוחות לנוכח המגמה הסוציאלית של החוק, פיזור הנזק וצדק חלוקתי. ראוי כי העדפת העבירה החמורה יותר בנסיבות של סעיף 7(4) לחוק הפלת"ד תעלה בקנה אחד עם מדיניות הענישה של מדינת ישראל. מנקודת מוצא שהוראות סעיף 7(4) מצביעות על מדיניות של ענישה והרתעה הרי שיש מקום שזו תדמה מבחינת החומרה עם הליכים פליליים שננקטו בפועל על אותה מסכת עובדתית. לנוכח העובדה כי הנהג הואשם על-פי חוק הכניסה לישראל, סביר להניח כי הנוסעים לא היו מואשמים בעבירת ההסתננות". כך קבעה (יום ד', 20.1.10), שופטת בית משפט השלום בבאר שבע,
מיכל וולפסון, בתביעה שהגישו פלשתינים תושבי השטחים לחברת הביטוח קרנית, לפצותם בגין תאונת דרכים שאירעה להם, בעת שנכנסו שלא כדין לישראל.
לטענת קרנית, היות שהם ביצעו פשע, בעוברם על חוק ההסתננות, יש לשלול מהם את הזכאות לפיצויים וזאת לפי סעיף 7(4) ל
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אשר שולל פיצוי מחברות הביטוח מ"מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע".
המחלוקת בתיק נסבה על הגדרת מעשי התובעים - שכן אם הם ביצעו עוון בלבד, הם עדיין זכאים לפיצויים מכוח החוק. לעומת זאת, אם הם ביצעו פשע, הם נכנסים לגדרי החריג שבסעיף 7(4) לחוק הפלת"ד, ואינם זכאים לפיצוי לפי החוק. קרנית טענה כי הם עברו על חוק ההסתננות, ועל כן דינם חמש שנות מאסר, ומכאן ניתן להסיק כי הם ביצעו פשע. קרנית הייתה מודעת לכך שהנהג הואשם לפי חוק הכניסה לישראל ולא לפי חוק ההסתננות, אולם לגישתה, רמת ההוכחה האזרחית היא קלה יותר, ועל כן ניתן לייחס לנהג, לצורך החלת סעיף 7(4) לחוק הפיצויים, עבירה על חוק ההסתננות. התובעים גרסו כי הם עברו על חוק הכניסה לישראל, ועל כן הם ביצעו עבירה שהעונש עליה הוא שנת מאסר, ומכאן נובע כי הם ביצעו עוון בלבד, וזכאים הם לפיצויים מכוח חוק הפלת"ד.
השופטת מיכל וולפסון ציינה את הצורך - מקום בו מערכת עובדתית אחת נכנסת לגדרי שתי עבירות, לבחור בעבירה הקלה יותר, תוך שהיא מציינת כי נדרש יסוד נפשי מיוחד בכדי לקבוע כי התובעים ביצעו את העבירה החמורה יותר, וזה לא הוכח כי התקיים. למעשה, השופטת וולפסון הפעילה עקרונות מן הדין הפלילי - קרי החובה לפרש את הדין הפלילי בצמצום, ולבחור את הפרשנות המיטיבה ביותר עם הנאשם, על חוק אזרחי, ולא בכדי: הגם ששלילת פיצויים מנפגע תאונת דרכים אינה סנקציה פלילית, אלא אזרחית, אופייה של הסנקציה עונשי, ועל כן יש להפעיל את הסייגים לסנקציה עונשית, של פשרנות לטובת הנאשם, במקרה כזה. בכל מקרה, שלילת זכות סוציאלית גם היא עונשית מעצם טבעה, שכן היא שוללת את זכות הקיום הכלכלי ממי שהזכות נשללת ממנו.
