לפני כארבעה עשורים, גידלו מיליוני הורים אמריקניים (וגם ישראלים) את ילדיהם על-פי ספרו של ד"ר ספוק שייעץ להם איך להיות קשוחים לתינוק כדי לגדל ילד מצליח. השיטה הוכחה כטעות. ומאז צמחו הורים חדשים ושיטות חדשות:
שיטת האהבה האינסופית, שיטת האין-משמעת ושיטת הבלי-גבולות, שגם הן התגלו כמלאות חריקות בתוצאות. לא קשה לראות עד כמה השתנה מקומו של הילד במשפחה על זכויותיו הבולטות, על התפתחותו המרשימה בעולם טכנולוגי, על כושר הביטוי המילולי שלו, היצירתי, דעותיו הנחרצות וגודש המידע שלו בתחומים רבים שבעבר היו חסויים עבור ילדים.
למרות שה"בון טון" הוא להאדיר את ילדך, להשקיע בו אין סוף זמן ומשאבים, להפוך אותו למרכז הבית ולשים את ההורה ואת הזוגיות "בצד" לטובת הילדים - לא מעטים מתלוננים על עובדות אלה.
אמהות ואבות, אנשי קריירה ומגדלי ילדים במסירות, שלא נשאר להם זמן לעצמם, זועקים "הצילו" וחולמים על העולם שהיה זה שלא ישוב עוד.
ד"ר פינקי פיינשטיין מציע בספרו, לשלב התפתחות אישית ושיפור ליקויים באישיות של ההורה, תוך השקעה בילדו. בכך הוא מעניק אופציה להורה - שלא - נשאר - לו - רגע - לעצמו, להתפתח עבור עצמו ועבור ילדיו כעסקת חבילה.
לדעת ד"ר פיינשטיין, הורה המסופק בקריירה שלו שמנהל יחסים טובים עם עצמו, יצליח לפתח תכונות של יצירתיות וחדווה גם בילדו. פיינשטיין מציע לא לחסוך מהילדים מחמאות ושבחים, שהם ראויים להם שאין טוב מהם לחזק את האישיות של הילד ולהעניק לו ביטחון ביכולותיו.
למרות שמקצוע ההורה דורש יותר ויותר זמן והשקעה, יחסי הורים וילדים במשפחות משקיעניות מתגמלים יותר ויותר היום מאשר בעבר, את ההורה ואת הילד.
פיינשטיין ממליץ להתגבר על תחושת האשמה המתקיימת בליבו של כל הורה, שמרגיש שאין לו מספיק זמן ושהוא לא משקיע מספיק בילד. רגשות שליליים מחלישים את ההורה ומשפיעים על התנהגותו ותחושתו הכללית. כמו כל הורה בעבר, גם ההורה המסור של היום עושה שגיאות וכדאי שילמד לקבל את עצמו.
ההורה בן זמננו חייב לדעתו של פיינשטיין לפנק את עצמו, ללכת לסרטים וקונצרטים שהוא אוהב, לנסוע לבד או עם בת זוגו ללמוד ליהנות בלי הילדים. הינתקות זמנית מהילדים טובה להורים. דווקא בתקופה שבה המשפחה שינתה את המבנה שלה ויש סוגים רבים של משפחות בעולמנו הנוכחי הספר בעל התובנות המעניינות, מבליט את חוזקה של המשפחה בעידן שלנו ואת חשיבותה לגידול ילדים מוצלחים ושמחים, זאת בתנאי שההורה לא ישכח, בלהט ההורות, את עצמו ואת צרכיו.
