הוי אריאל אריאל!

סירחון פוליטי כבד נודף למרחוק מהחלטת הממשלה האומללה להכיר במכללת אריאל שבשומרון כמרכז אוניברסיטאי לכל דבר. היא מעוררת תמיהה, ולא רק משום שאין לה כל סימוכין אקדמיים. העובדות בשטח מורות בעליל כי דווקא מי שניצבת בסוף התור הארוך - היא זו, שמבין עשרות מכללות אחרות, זכתה להכרה בתואר מפוקפק, שכלל אינו מגיע לה. זולת היותה תוצאה של חשבונאות קואליציונית צרה, אין שום הצדקה לקפיצתה של מכללת אריאל לנעליים אוניברסיטאיות. אלה גדולות מדי עליה. היא הרי אינה עומדת כלל בקריטריונים הדרושים לכך. אין לשכוח שאוניברסיטה, בהבדל ממכללה, מלבד שמעניקה השכלה גבוהה, היא גם מוסד מחקרי. היא גם זו שמוסמכת, בלעדית, להעניק תארי דוקטור ופרופסור. מכללת אריאל, כמו יתר המכללות, אינה זכאית לפריבילגיה הזאת. זילות מוחלטת ההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה היא, אפוא, זילות מוחלטת במועצה להשכלה גבוהה, שהיא - ורק היא - זו שרשאית להפוך מכללה לאוניברסיטה. מאחר שלא עמדה עד היום בקריטריונים המתבקשים - סירבה, מטבע הדברים, המועצה להשכלה גבוהה להכיר בה. מכללת אריאל הוקמה לפני 28 שנים בחסותה ובפיקוחה האקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. מאז היא דבוקה כמו תינוק לסינרה והמרצים שלה שואבים ממנה את כוחה. ליצני הדור ידעו להתבדח שאם אוניברסיטת בר-אילן היא אכן אוניברסיטה ברמת-גן (תרתי משמע!) - הרי שמכללת אריאל היא...אוניברסיטה ברמת גנון! הר כגיגית כך או אחרת: מאז כינונה הייתה מכללת אריאל מוסד שנוי במחלוקת פוליטית. לפני חמש שנים החליטה ממשלת שרון לפעול להסבת המכללה לאוניברסיטה, תוך שהפעילה לחצים כבדים על המועצה להשכלה גבוהה. זו לא נכנעה ועמדה בלחצים. לעזרתה בא גם משרד המשפטים, שהכריז כי שינוי שמה של המכללה למרכז אוניברסיטאי איננו תקף חוקית. עכשיו ניצל שר הביטחון, אהוד ברק, את מעמדו וכפה עליה הר כגיגית. מה שנעלה מעל לכל ספק הוא שישראל אינה זקוקה, בוודאי לא בשעה זו, לאוניברסיטה נוספת. על אחת כמה וכמה לא לכזו שנושאת בתואר שכלל אינו מגיע לה. אין זאת כי אם כבר הנביא ישעיהו היה זה שחזה בשעתו את הצפוי להתרחש. אחרת איך אפשר להבין את קינתו: "הוי אריאל אריאל, קריית מלך רב"?...