ועדת הכספים סיימה (יום ה', 7.10.21) את דיונה השני בנושא אגרת הגודש בגוש-דן. מול הטענה כי המיסוי יפגע דווקא בתושבי הפריפריה המגיעים לגוש-דן שהעלו חברי כנסת במהלך הדיונים על חוק מס הגודש בגוש-דן, הציגו במשרד האוצר נתונים לגבי האוכלוסייה הצפויה לשלם את האגרה ומהיכן היא מגיעה.
כך הוצג כי על-פי סקר סלולרי בשנים 2019-2018, בשעות השיא בבוקר, בין 06:30 ל-10:00, 87% מהנסיעות בהן נחצתה לפחות אחת הטבעות שיחויבו בתשלום במסגרת החוק המוצע, התחילו במרכז הארץ.
מקרב 13% הנותרים - הנסיעות שהגיעו מיתר חלקי הארץ: כ-50% התחילו בחיפה, בירושלים או בבאר שבע, בהן לעמדת האוצר קיים מענה רכבתי טוב. נתוני שעות השיא בצהריים מציגים מספרים דומים לנתוני הבוקר.
על-פי נתוני הנסיעה ברכבת שעלו בסקר - בשעת השיא בבוקר: 70% מתושבי מטרופולין חיפה שהגיעו לאזור, הגיעו ברכבת, כך גם 44% מתושבי מטרופולין באר שבע.
לעניין זקיפת גובה שימוש לעניין האגרה בתלוש השכר לשכירים, הקבועה בחוק המוצע, קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, להשית את עלות ההטבה על המעסיק: "מעסיק שיקבל עוד ועוד חיובים בגין עובדיו הוא זה שישנה את הדפוס, ויורה להם לעבוד מהבית ולהגיע מאוחר יותר, העובד השכיר תלוי בממונה שלו, לא בידיו הכוח לשנות. אני מבקש שתבחנו את זה".
בחלקו השני של הדיון הערב, נידונה ארוכות סוגיית נהגי המוניות, כאשר משרד האוצר הציג, כי אגרת הגודש תוטל על הנוסע ולא על הנהג, ובוועדה קראו להסדיר עניין זה במסגרת ועדת המחירים.
במסגרת כך, ציינו נציגי האוצר כי המוניות לרוב מסיעות נוסע אחד, ובכך הן דומות לכלי רכב פרטים וכי הן יוצרות גודש בצורה זהה. מנגד, טענו נהגי המוניות כי הם גורמים למאות אלפי אזרחים להותיר את מכוניותיהם בבתים, כי הם משמשים פעמים רבות כהשלמה לנסיעות בתחבורה הציבורית עבור הציבור, וכי הם דווקא מפחיתי גודש. עוד עלה נושא הפגיעה בפרנסתם של נהגי המוניות, כאשר האגרה אינה מוגבלת בסכום התקרה לעניינם, דבר שגם אם יושת על הנוסעים עלול לפגוע בהיקף הנסיעה במוניות. יו"ר הוועדה קרא למשרדי הממשלה לבחון את הנושא לקראת המשך הדיונים.
חברי הכנסת קראו לבחון שילוב, גם אם עתידי, של גבייה רציפה, קרי מעקב בתוך הטבעות וגבייה לפי נסועה (קילומטראז'), ובנוסף גבייה על-פי שכלול העומס בכל שעה, כאשר ככל שהעומס גדול יותר, העלות תהיה גבוה יותר, בדומה לנהוג בנתיב המהיר לת"א. וכן להותיר בחוק אפשרות לשילוב טכנולוגיות חדשות נוספות ככל שיהיו, עד שייכנס החוק לתוקף.
בהמשך החלה הוועדה בהקראת החוק, כאשר חברי הכנסת הציעו נוסחים שונים לדברי ההסבר לחוק ותכליתו.
במסגרת הסעיפים המגדירים את גבולות טבעות אגרת הגודש עלו שאלות רבות מצד חברי הכנסת, בין השאר לאור כך שעלה שייתכנו אזורים שבטווח קצר יאלצו נוסעים לשלם עבור כניסה ל-3 הטבעות, וכך שבתוך הטבעת הפנימית יהיה אזור שרוחבו 2 קילומטרים בלבד, כאשר היו חברי כנסת שסברו שמדובר בפגיעה חופש התנועה עבור תושבי המקום.
נציג האוצר הסביר כי רוחב 2 הקילומטרים הוא במקום מאוד ספציפי וכי התוואי תוכנן "כך שיכלול כמה שיותר נסיעות הכוללות כניסה לאזור הגודש ואזורי תעסוקה, אך היו מקומות בהן בגלל נתיבי הכבישים היה צורך בהזזה מסוימת של התוואי", עוד הוסבר כי התכנון היה של טבעת פנימית, 5 קילומטרים ממנה טבעת נוספת, ו-10 קילומטרים ממנה עוד טבעת. עוד הוצג כי שטח הטבעת הפנימית הוא כ-20 קילומטר רבוע.
במשרד האוצר ומשרד התחבורה הסבירו כי מתווה החוק משרטט הגדרות כלליות לקביעת הטבעות, וכי התכנון בפועל יכלול התאמות לפי הסכמות השרים. נוכח הדברים קרא היו"ר קושניר למשרדים להבהיר בצורה ברורה יותר לקראת הדיון הבא את הגדרות הטבעות, וכי הסעיפים ידונו לאחר מכן שנית.
