במהלך הדיון ביקרו חברי הכנסת את רשות המיסים על טענתה כי הייתה חבות במס לאורך השנים אך זו לא נכפתה: "אל תהפכו את כולם לעברייני מס כאשר לא גביתם, אתם העבריינים", והביעו תקווה שההליך לא יבריח חברות קטנות המספקות שירותים.
ברשות המיסים השיבו כי החברות ידרשו לרישום, אבל לא מעבר לכך, וכי הן יתבקשו להנפיק דוח תקופתי עם מספר עסקות וסכום לתשלום. עוד ציינו ברשות כי הספקים לא יצטרכו לפתוח לשם כך חשבון בנק בישראל, וכי אין כוונה לבצע הליכי גבייה אקטיביים. לצד כך ציינו ברשות, כי אם תהייה התחמקות מתשלום, ינקטו צעדים נגד הספקים.
במהלך הדברים הציגה הרשות כי רוב השירותים מרוכזים במספר מצומצם של ספקיות, וכי הספקיות הזרות הגדולות כבר מוכנות למהלך הגבייה, וכי ייתכן שחברות קטנות יהיו פטורות מתשלום.
התייקרות או תחרות
לעניין התמחור, ציינו ברשות כי ייתכן שחלק מהספקים לא יעלו את מחיריהם לציבור, נוכח כך שירצו להמשיך להתחרות מול החברות האחרות בתחומם. מול הדברים ציינו חברי הכנסת כי גם אם לעניין הציבור החברות יכילו חלק מהעלות, וחברות גדולות יגיעו למו"מ שימתן את ההתייקרות - חברות קטנות ועמותות יתבקשו לשלם את מלוא ההתייקרות. כך עלתה קריאה מצד חלק מחברי הכנסת, כי גם לגבי חברות תהייה הגבייה מצד הספקיות עצמן.
עוד עלתה במהלך הדיון קריאה, כי אם לא יפטרו את המלכ"רים, שהאחריות לתשלום המע"מ תהייה מצד נותני השירותים ולא עליהם, בדומה לאדם פרטי.
בהמשך עלתה לדיון שאלת הפטור לעניין שירותים בסכום של עד 75 דולרים, כאשר בייבוא של מוצרים פיזיים, כידוע פטור הציבור מתשלום מע"מ.
בקשות לדחייה
ברשות המיסים השיבו כי המיסוי לגבי שירותים קל יותר לגבייה בניגוד לחבילות קטנות שבעבר היה קושי למסותן: "הרעיון של מע"מ הוא לגבות מס על הכול, להביא כמה שיותר כסף לממשלה כדי שתחלקו אותו בצורה שאתם מוצאים לנכון לחלק, ככל שאנחנו מגדילים את הפטורים, אנחנו מקטינים את העוגה, ותצטרכו להטיל מיסים אחרים על אזרחי ישראל כדי למלא את החוסר. בעבר לא רצינו לעצור כל חבילה קטנה שמגיעה, למרות שגם ביבוא פיזי, אנחנו רוצים שהמיסוי יהיה גם על חבילות מהדולר הראשון. מרבית מדינות העולם הורידו את הפטור הזה, היום הטכנולוגיה אחרת, אנחנו יכולים למסות את הכול, ואנחנו לא רוצים להוסיף חטא על מה שקיים. את המע"מ הדיגיטלי קל למסות, הוא קיים בכל המדינות".
נוכח הדברים, ביקש יו"ר הוועדה כי הרשות תבחן את הנושא, ואת ההבחנה בין סוגי המוצרים בחוק. בנוסף תהה יו"ר הוועדה, מדוע גם ייבוא של מוצרים פיזיים בסכום של מעל 75 דולר לא מוטל על הספק במקום על הרוכש, ובתגובה ציינו ברשות המיסים כי ישנה חקיקה בנושא שהייתה כוונה להביאה בחוק ההסדרים, אך נוכח תעדוף הוחלט לקדמה בהמשך, יו"ר הוועדה קרא בתגובה לרשות להביא את החקיקה.
במהלך הדיון עלה עוד, כי היו גופי סחר שביקשו דחייה מרשות המיסים לעניין כניסת החוק לתוקף בחודש ינואר, בנוסף העלו גם בלשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון כי ישנן שאלות חוזיות, ומורכבויות רבות מבחינת החברות בחו"ל.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון וקרא לרשות המיסים להפוך את חבות המס לעניין מלכ"רים, ולקבוע כי החבות תחול לעניינם על ספקי השירותים בדומה לאנשים פרטיים. עוד קרא יו"ר הוועדה כי הרשות תשקול שנית את מועד התחולה, נוכח המורכבויות שעלו מן המנגנון. בנוסף קרא ח"כ קושניר לרשות לבחון גם קביעת חובת תשלום מע"מ על ספקי מוצרים פיזיים המיובאים לישראל בסכום של מעל 75 דולר, וכן לבחון האם מבחינה חוקית מותר לעשות הפרדה - לפטור ממע"מ מוצרים פיזיים בעלות של עד 75 דולרים ולחייבם בגין שירותים דיגיטליים.
