בנק ישראל מחזיק יתרות מט"ח בהיקפי עתק, החורגים הן מן המקובל בעולם והן ממדיניותו שלו - דבר שהוביל אותו לגרעון עצום בהונו העצמי. למרות סכומים אדירים אלו, בנק ישראל אפילו לא בחן את האפשרות למכור חלק מן היתרות כדי לסייע במימון המאבק בקורונה - אומר (יום ג', 19.10.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
רמת יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל (העומדת על 46% מהתוצר נכון לפברואר 2021) גבוהה מהרמה הרצויה לפי כל גישות האמידה המקובלות (העומדות בממוצע על 22%-15% מהתוצר), וגבוהה מהרמה הממוצעת של היתרות בקרב מדינות ההשוואה בכל המדדים המקובלים. רמת היתרות הממוצעת בקרב מדינות ההשוואה אף היא גבוהה מהרמה הרצויה, ומצביעה על נטייה להחזיק רמת יתרות גבוהה ממנה.
נכון לפברואר 2021, היו בידי בנק ישראל ב-185.1 מיליארד דולר, לעומת רמה רצויה של 110-70 מיליארד דולר. קיימת סטייה מהותית של רמת היתרות בפועל מהרף העליון של הרמה הרצויה שקבע נגיד בנק ישראל (בהיקף של 68% נכון לסוף פברואר 2021). סטייה זו מצביעה על החזקת יתרות עודפות ועלולה להטיל סיכון מוניטין על בנק ישראל.
החזקת תיק יתרות מט"ח בהיקף של 557 מיליארד שקל יצרה לאורך השנים התחייבויות שהגיעו לכדי 555 מיליארד שקל, שרובן מיוחסות לצבירת היתרות, והובילה את הון הבנק לגירעון מצטבר בסך 70 מיליארד שקל, נכון לדצמבר 2020. גירעון רציף בהון הבנק מאז שנת 1999 (שבה העביר לממשלה 9 מיליארד שקל בעקבות רווח שנרשם בשנת 1998) מנע העברת רווחים לממשלה, שעשויים היו לסייע במימון הוצאות הממשלה.
ניכר שרכישות מט"ח מתואמות לתנודות בשער החליפין של השקל והדולר. עם זאת, רכישת היתרות בשנים האחרונות לא הובילה לעמידה ביעד האינפלציה, ובפרט ברוב התקופה שחלפה מיוני 2014, אך תרמה לפיחות בערך השקל.י על-רקע הלחצים הדפלציוניים שעימם מתמודד המשק בשנים האחרונות, ייתכן, כי ללא התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח תיסוף השקל והסטייה מיעד האינפלציה היו גבוהים יותר.
הגם שלפי דיווח חטיבת השווקים בבנק ישראל היא פועלת לעידכון הסיכונים השונים באופן שוטף, לא ביצע הבנק המרכזי סקר סיכונים מאז אוגוסט 2013. זאת למרות השינויים המהותיים שחלו ברמת היתרות, במסגרת ניהולן, בסוגי הנכסים המנוהלים, במערכות הבנק ובהתקשרויות שחטיבת השווקים מבצעת עם מנהלי תיקים חיצוניים.
לא נמצאו אסמכתאות לכך שבמהלך משבר הקורונה, ובפרט בחודש מארס 2020, בחן בנק ישראל צעד של מכירת מט"ח, בעת בה ששער החליפין של שקל לדולר הגיע בשיאו לכדי 3.862 שקל. במהלך שנת 2020 רמת היתרות בבנק ישראל גדלה מאוד יחסית לכל המדינות בנות ההשוואה, הן במיליארדי דולרים והן בשיעור השינוי (פער של 29.8 מיליארד דולר מממוצע השינוי של המדינות בנות ההשוואה ופער של 24.5% משיעור השינוי הממוצע במדינות אלה).
