קרב תרנגולים במשקל בינוני

פרשת התביעה שהגישו עוזרותיה לשעבר של הגברת שרה נתניהו, אשר פורסמו בהבלטה לפני כשבועיים בעיתון ידיעות אחרונות, העלו שוב את המאבק שבין העיתונים הממוסדים ידיעות אחרונות ומעריב, נגד החינמון "ישראל היום" שבבעלות שלדון אדלסון, אשר תומך באופן מוצהר בראש הממשלה בנימין נתניהו. המאבק מתבטא בהצהרותו של שלדון אדלסון, שאמר שהשאיפה של החינמון היא להיות העיתון הנפוץ ביותר בישראל (תואר אשר חובק כרגע ידיעות אחרונות). התחרות הינה הוגנת מאחר שהתנאים לפתיחתה לא שווים. ידיעות אחרונות, מעריב והארץ הינם עיתונים ממוסדים אשר עולים כסף, ואילו ישראל היום מחולק חינם בבתים ובמקומות ציבוריים. רצוי שבשלב מסוים גם ישראל היום יעלה כסף כדי להשתוות בתנאי השוק. כמו-כן, רצוי שעיתונאים בכירים לא ישתתפו בקרב זה ויניחו לבוסים שלהם לנהל את המאבק (שאולי צודק ואולי לא) שלהם האחד בשני. ידיעות ומעריב טעו כאשר ניסו לארגן מרד מכוון לסגירת ישראל היום באמצעות הצעת חוק, שתאסור על אזרח זר להחזיק בבעלותו עיתון ממסדי. (חשוב לציין שמעריב היה בבעלותו של איל התקשורת האנגלית רוברט מקסוול בשנות השמונים.) מצבה של העיתונות קשה, ואסור שייסגרו עיתונים בגלל קרבות מיותרים ולכן, המסקנה היא אחת: הגיע הזמן להתחיל לעבוד על סיפורים חברתיים, תופעות חברתיות, כפי שעושה גל גבאי בתוכנית "ואקום", אשר משודרת בערוץ נישה "חינוכית 23". תחליף לאברמוביץ' אמנון אברמוביץ' האשים את מכון שלם בכך שבאמצעות שלדון אדלסון מתמנים חוקרי המכון לתפקידים בכירים במדינה. אברמוביץ' טעה כאשר לא ציין ששלדון אדלסון מממן את "המכון למחקרים אסטרטגיים" שהינו מחלקה אחת בתוך מכון שלם. כלומר, המכון אינו שייך לאדלסון. אכן, חוקרים בכירים במכון מונו לתפקידים מרכזיים (למשל מייקל אורן הינו שגריר ישראל בארה"ב, משה (בוגי) יעלון הוא המשנה לראש הממשלה, ונתן שרנסקי הוא יו"ר הסוכנות). תפקיד החינמונים באירופה ובארה"ב הוא לספר את החדשות בקצרה ולגרום לאנשים המשתמשים ברכבת להעביר בנועם את זמן הנסיעה. מבחינה זו, ישראל היום מבטא אג'נדה ברורה שהינה "שמירת שלטון החוק". אני חושש שמאבק זה יפגע בתקשורת הכתובה וכן ימנע ממנה להביא לקוראים את התמונה האמיתית והנכונה, וזה מדאיג מאוד...