רשות ההגבלים החמירה עם בזק מעבר למקובל, כאשר הוציאה לשימוע ציבורי את התנאים בהם עמדה לאשר את רכישת השליטה ב-yes בידי בזק. כך אומר (יום ב', 8.11.21) עו"ד
דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים ומי שייעץ לבזק בנושא זה, בעדותו בתיק 4000.
שטרום תיאר את הרקע העסקי והרגולטורי של עסקת המיזוג, שלטענת המדינה אושרה בידי משרד התקשורת כתמורה לשוחד שקיבל
בנימין נתניהו בדמות הסיקור החיובי באתר וואלה. הוא הסביר, כי כאשר רכשה
יורוקום של
שאול אלוביץ את בזק בשנת 2010, נקבע שעליה למכור את אחזקותיה ב-yes כדי למנוע פגיעה בתחרות. במסגרת זו הוחזקו המניות בידי נאמן, כך שאם יורוקום עצמה לא תמכור אותן במועד - הוא ימכור אותן.
שטרום הוסיף: "ב-2014 הצלחנו לאשר את רשות ההגבלים שצריך לאשר את מיזוג בזק-yes משום שהשוק השתנה בצורה משמעותית עם הכניסה של סלקום. במארס 2014 ניתן האישור, אומנם עם תנאים לא פשוטים. כל חציה של קו ה-50% [באחזקות בזק ב-yes] מחייבת אישור של רשות ההגבלים; זה האישור המהותי. בהיותה בעלת רישיון מרכזית בשוק התקשורת, בזק חייבת גם באישור של משרד התקשורת.
"בזק לא הסתירה מעולם שחשוב לה לשלוט ב-yes, כי היא ראתה את עצמה כקבוצת תקשורת וטלוויזיה רב-ערוצית הייתה חשובה לה. טענתי בשמה של יורוקום בפני רשות ההגבלים, שלאור השינויים בשוק - צריך לשקול מחדש את חובת המכירה. ההחלטה במארס 2014 ביטלה את חובת המכירה והטילה תנאים קשים מאוד על בזק, כי היה חשש שהיא תבצע מניפולציות ברשת האינטרנט שלה כדי להקשות על סלקום ופרטנר להיכנס לטלוויזיה הרב-ערוצית".
שטרום ציין, כי תנאי המיזוג שנקבעו במארס 2014 עמדו בתוקף למשך שנה, כך שאם בזק לא הייתה עומדת בהם עד מארס 2015 - הייתה יורוקום נאלצת למכור את מניותיה ב-yes. "רשות התחרות לא הבינה מדוע זה מתעכב, והיועץ המשפטי שלה,
אורי שוורץ, הבהיר לי בדצמבר 2014 שלא יינתנו ארכות נוספות למכירת המניות. כאשר בזק ביקשה לשנות את מבנה המיזוג, רשות ההגבלים אמרה שזה לא אלגנטי אחרי שנים של שיחות, אם כי לא אמרה האם תאשר אותו".
סניגוריתה של
איריס אלוביץ, עו"ד
מיכל רוזן-עוזר, הציגה בפני שטרום את טיפולו של משרד התקשורת בבקשת המיזוג, בלא לומר זאת במפורש, ושאלה לדעתו. הוא השיב: "אני לא מכיר התנהלות כזאת, אלא אם זה נובע מטעות סופר או שכחה. ואז פונים מחדש, ואם לא מקבלים תשובה - משהו לא בסדר. מקובל שרגולטור מציג קבל עם ועדה את עמדתו. אם הוא לא עושה את זה, זה נראה חריג ולא הגיוני על פניו, כי זה לא מאפשר להתעמת עם הנימוקים".
