יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "מדינת ישראל יודעת שיש 150,000 אזרחים ביישובים שהיאלא מכירה בהם. אנו רק לא יודעים לאפשר להם לממש זכות בסיסית של להצביע. האם אתה רואה אותם?" עו"ד דין ליבנה: "לא יודעים איפה אדם גר". ח"כ טאהא: "אנו יודעים איפה הם גרים. השאלה האם אנו רוצים לאפשר להם להצביע". עו"ד דין: "מספר בעלי זכות הבחירה ביישובים הבדואים הוא 29,000. יש שם 80,000 אזרחים, רובם תחת גיל בחירה, וחלקם אינם אזרחים". יו"ר הוועדה, ח"כ טאהא: "בכל מדינה שטוענת לדמוקרטיה מנגישים קלפיות להצבעה לכל האוכלוסייה. זה לא קורה בעשרות יישובים בדואים. אנשים נאלצים לנסוע עשרות קילומטר לממש זכותם. אנשים מוותרים על זכותם כי אינם יכולים לעמודד בשריפת יום שלם". ח"כ איתמר בן-גביר: "היישובים האלה חוקיים או לא?" ווליד טאהא: "זו שאלה פוליטית. אני יודע שזכויות אדם מציקות לכם. איפה שיש הזדמנות להתגזען, אתה לא תפספס".

ח"כ בן-גביר: "חתיכת גזען אתה". יו"ר הוועדה: "אני קורא אותך לסדר. סדרנים, להעיף אותו החוצה". ח"כ בן-גביר מתעכב, ואינו יוצא. היו"ר: "הוא לא מכבד עובדי כנסת. לך החוצה. הקלטת את הסרטון שלך, יא גזען, יא פשיסט". ח"כ שלמה קרעי: "טול קורה מבין עיניך. אתה מוציא אותו כי הוא קרא לך גזען פשיסט, ואתה קורא לו באותן מילים". ח"כ בן-גביר, תוך כדי יציאה: "תומך טרור. אתה צבוע. תחפף תגיד לאמא שלך, יא מחבל, תומך טרור". יו"ר הוועדה: "נחזור לנושא שהוא כועס בגללו: זכויות אדם, זכות להצבעה". ח"כ שלמה קרעי: "אין אפשרות להציב קלפי. זו תהיה אנרכיה. בוועדת הבחירות אני חסמתי את זה בכל הכוח. הרשימה המשותפת רצתה קלפיות. זה יהיה תוהו ובוהו. גם כך המאבק בזיופים ובזה שנקבל את הפרוטוקולים מיד לאחר הספירה קשה". יו"ר הוועדה: "בהתנחלויות מצביעים 130%". ח"כ אורית סטרוק: "אל תעליל. אתה משקר".

קרעי: "יש אנשים ששולטים על 700,000 דונם. לא ייתכן שחוטא יצא נשכר". ח"כ ווליד טאהא: "אתה משתמש בזכות בסיסית ככלי ענישה? עד כב השתמשו בחשמל ככלי ענישה. אתה משתמש גם בהצבעה לשם כך?" ח"כ קרעי: "שילך ליישוב שהמדינה הכירה בו". ח"כ טאהא: "מדובר על עשרות אלפים. לא על חוות בודדים". ח"כ קרעי: "גם מאחזים שהמדינה לא הכשירה אין בהם קלפיות". יו"ר הוועדה, טאהא: "אני מדבר על תחומי ישראל". ח"כ קרעי: "החוק הישראלי חל שם". ח"כ אוסמה סעדי: "זה חידוש". ח"כ קרעי: "באישור אלוף. חוק הבחירות חל ביו"ש". עטיה אלאסאם, יו"ר מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב: "מדובר בזכות בסיסית שלא מיושמת, המדינה שמה חסמים. יש לנו מוסדות ציבור בכפרים הבלתי מוכרים. מרכזי שירות, בתי ספר, גני ילדים - המדינה יכולה להשתמש במקומות הללו כדי להצביע שם. אנחנו מוכנים לעזור למדינה ברישום כל האנשים - מה הקלפי הקרוב אליהם". פאטימה אבו קווידר, תושבת אל זרנוק: "המצב אצלנו לא פשוט, קשה מאוד לאישה לעזוב את הבית להצביע. למה לא יתנו לנו להצביע בבית שלנו? אנחנו כמו כל בני האדם". הד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל יוזמות אברהם: "זו תעודת עניות למדינה, ששולחת אנשים להצביע רחוק מהכפרים שלהם. תארו לעצמכם שזקן או זקנה צריך לנסוע עד 65 ק"מ להצביע. ניתן לפתור זאת: עד שנות ה-80 היו קלפיות בכפרים הבלתי חוקיים. שימו את עניין חוקיות הכפרים בצד - מדובר באנשים חוקיים ומגיע להם להצביע. ישנם קלפיות שההצבעה שם מגיעה ל-5 או 10% בלבד, וזו פגיעה בדמוקרטיה".