הוועדה לביטחון הפנים אישרה השבוע (14.12.21) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר העוסקת בשחרור מנהלי של כלואים. השחרור המנהלי המוגבר מקצר את המאסר משמעותית. בתחילה היה מדובר על מנגנון אוטומטי, המשחרר אסירים בלא קריטריונים, מלבד תקופת המאסר. כבר בנוסח החוק הקיים הוחרגו ממנגנון אוטומטי זה אסירים ביטחוניים, ובהצעת החוק הנוכחית הוחרגו גם עברייני מין, אלימות במשפחה, ואלימות קשה, אם כי הם יזכו לאפשרויות שחרור רבות יותר מאסירים ביטחוניים.
מטרת ההצעה להקטין את הסיכון הנשקף לציבור. מעתה יהיו שלושה סוגי אסירים שלא כולם ייהנו מאותם תנאים לקבלת שחרור מינהלי: אסירים ביטחוניים יוכלו לקבל שחרור מינהלי מורחב רק אם עברו ועדת שחרורים שהחליטה לגביו על שחרור על תנאי. רק במקרה כזה יזכה האסיר גם לקיצור מאסר מינהלי. אסירים שעברו עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות, גם הם לא יהיו זכאים לשחרור מינהלי מורחב אוטומטי, ושחרורם מותנה גם בתקופת המאסר שנותרה, ובתקופות מאסר שמעל 3 שנים גם בוועדת השחרורים. אסירים אחרים, אם נשפטו עד 3 שנים, יזכו לשחרור מינהלי מורחב אוטומטי, ומי שנשפט ליותר מ-3 שנים יהיה תלוי בוועדת השחרורים.
השינוי השני הוא אורך תקופת המאסר שבגינה יכול אסיר (שאינו עבריין מין, אלימות במשפחה ואלימות חמורה, וכן אסירים ביטחוניים) לצאת לשחרור מינהלי אוטומטי, בלא שעבר תוכנית שיקום ובלא שוועדת שחרורים בחנה את עניינו. עד כה תקופה זו עמדה על 4 שנים, והיא תקוצר ל-3.
שינוי נוסף הוא אסירים שתקופת מאסרם בין 18-36 חודשים. כאן הם יזכו לשחרור מינהלי של פחות שבועות מבנוסח החוק שהיה, משום שהסתבר שאסירים בתקופות מאסר אלו העדיפו שלא לבקש תוכניות שיקום, משום שהשחרור המינהלי קיצר את תקופת מאסרם גם בלי זה. קתרין בן צבי, רמ"ח שיקום בשב"ס: "יש ירידה של 30% בקשות אסירים לתוכניות שיקום. השינוי נועד לעודד אותם לבקש ולהשתלב בתוכנית שיקום. תוכנית שיקום היא כחצי שנה אינטנסיבית בממוצע, ולפעמים מקצרים אותה ל-4 חודשי טיפול יומיומי פרטני.
