בהר מירון שוררת מציאות בה כל אחד יכול לעשות כרצונו, והפעולות הדרושות לשמירה על חיי אדם אינן נעשות בשל פחד מפני גורמים קיצוניים. כך אומר (יום א', 19.12.21) מנדי צדיק, שהיה בל"ג בעומר בהר בעת האסון ושאביו, אריאל צדיק, נספה בו בעדותו בוועדת נאור.
צדיק העיד בהתרגשות רבה, תוך שהוא נחנק בבכי מדי פעם. "אנשים באו לחגוג ויצאו משם בשקיות, בגלל אנשים שיש דם על ידיהם. כל מי שהיה במירון פעם אחת, היה ברור לו שיתרחש שם אסון", האשים. "התורה אומרת: 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', עם דגש על המילה 'מאוד'. לא ייתכן שמקיימים מצוה בסכנת נפשות.
"לא עושים את מה שצריך כי מפחדים מקיצוניים. כל אחד עושה בהר מה שהוא רוצה. הוא יכול לקרוא לעצמו 'רב', הוא יכול לקרוא לעצמו 'בעל חזקה'. חייבת להיות שם אכיפה חזקה. לא חסרים בארץ אתרים תיירותיים ומקומות קדושים, כמו הכותל המערבי, שם יש כניסות ויציאות ויש מגבלת קהל ויודעים איך לעשות אירועים. בהר מירון צריך להיות גורם מוסמך עליון, ולא שכל אחד יוכל לעשות מה שהוא רוצה".
צדיק הוסיף: "יש אנשים שצריכים לתת את הדין בחומרה על הדבר הזה. לא יכול להיות שיקרה כזה דבר ואיש לא יהיה אחראי. אבל יש אנשים שעדיין יושבים על הכסא שלהם ולא אכפת להם. איש לא לקח אחריות מינימלית. איש לא דואג לשלום המשפחות ולצרכים שלהן, וכל שכן - לתקן את הטעויות. מלבדכם איש אינו עושה זאת. הדבר הכי אנושי זה תגיד: טעיתי, אני לוקח אחריות ומתפטר.
"מדובר פה על חיי אדם, ואנשים לא נוקפים אצבע כדי לתקן את מה שהיה שם! תגידו: סליחה, עשינו כשל מהותי בלתי נתפס שגרם סבל לכל כך הרבה משפחות. יש ילדים שנולדו אחרי המוות הזה. אנשים לא תופסים את גודל האסון הזה. זה בלתי נתפס שאינו אינו מתייחס לזה בצורה רצינית.
"בשבת אחרי האסון ניגש אלי אחד השוטרים ואמר ש-20 שנה הוא נמצא שם, שכל שנה הם אומרים 'הגומל' והשנה לא קרה נס. ליד מקום האסון שמו פלקט עם תמונות ההרוגים. באו קיצוניים, קרעו את זה, שברו, דרכו, יש לזה תיעוד - ואין פוצה פה ומצפצף. ברור שכל אחד עושה שם מה שהוא רוצה, גם אם זה בריונות. איזה בלגן היה באבו כביר; עד שעה וחצי לפני שבת לא ידענו מה קורה עם אבא. אף גורם ממלכתי לא פנה אלינו עד היום. לא בפיצוי, לא בצורך הפיזי, לא בצורך הנפשי", הוסיף צדיק.
