יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב אמר כי "חוק העונשין הוא כלי אחד, וישנם עוד הרבה כלים במאבק בהדרת נשים שהפכה להיות מנגנון שהוטמע בהתנהלות השגרתית של גורמים מסחריים והדרך להתמודד עם זה היא בין השאר באמצעות חוק איסור הפליה. נושא הדרת נשים במרחב הציבורי זה נושא שיקבל קדימות בוועדה הזו. הדרת נשים היא חלק מאלימות מגדרית והוועדה תעשה הכל כדי להילחם בה".
ח"כ יוליה מלינובסקי: "לחוק שעבר בתמיכת הממשלה יש היסטוריה. אני מנסה לקדמו שלוש שנים והייתה התנגדות עזה של חלק מהקואליציה בממשלה הקודמת. כולנו רואים את התופעה המכוערת של הדרת נשים מהמרחב הציבורי והשחתת שלטים ברחבי הארץ. מישהו החליט, שלנו כנשים אין מקום לא בשלטים ולא ברחוב". היא הציגה מספר תמונות שהושחתו: "הבאתי כמה דוגמאות של התופעה, איפה זה ואיפה כבוד האישה? האלופה האולימפית לינוי אשרם הביאה כבוד למדינה אבל זה לא הפריע לעבריינים להשחית את דמותה. הפוליטיקאית אורלי לוי, שלט שלה בבחירות הושחת בצורה מגעילה. לפני שבוע השחיתו את פניה של נועה קירל בשלט חוצות בת"א. זה קורה רק עם נשים. הייתה תערוכה והחליטו להשחית דמות של ניצולת שואה. אין יותר מגעיל מזה. יש עוד דוגמאות רבות. הצעת החוק מחמירה ענישה למי שמתנהגים בצורה כזו, גם במאסר וגם בקנס כספי. אסור למדינה דמוקרטית להשלים עם מצב שעבריינים משחיתים ומדירים נשים ממרחב ציבורי. זה מאפיין שלטון אחר ולא מתאים למדינת ישראל. יש כבר פסק דין המחייב את עיריית ירושלים לאכוף את העבירות האלו. הפגיעה ברכוש העלויות נופלות על העיריות. הגענו למצב שהרבה חברות פרסום לא רוצות לשים דמויות של נשים על שלט, כי זה לא שווה את ההשקעה. זו תעודת כבוד לכנסת שסוף-סוף הגענו לקדם את הצעת החוק".
בסיום הדיון אמרה: "שרת המשפטים נכנעה בזמנו לשותפות לקואליציה. הגיע אליי עוזר בכיר של ליצמן, ואמר שאין לציבור שלו כסף לשלם קנסות אז אמרתי לו - שלא ישחיתו. האמירה פה היא גם דקלרטיבית כלפי המשטרה ובית המשפט. אני לא מוכנה יותר לקבל משפט, שאין כסף לשלם קנסות ואני לא מוכנה לקבל מציאות שנפחד כנשים ללכת ברחוב".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "הצבעתי נגד החוק הזה במליאת הכנסת. יש חוק העונשין שאוסר את הפגיעה והשחתת מודעות באופן כללי. לא כ"כ הבנתי מה העניין בחוק הזה עד שהבנתי שהיות ויש תופעה שהולכת ומתרחבת צריך להחמיר את הענישה. ואז נזכרתי שיש החמרה בפגיעה במקומות קדושים. אנחנו עדים לאחרונה לחילול והשחתת בתי כנסת ונעשו ניסיונות לשרוף בתי כנסת. התרחבה התופעה של כתובות נאצה וצלבי קרס על בתי כנסיות. לא כולם יודעים מה זה עושה לי כיהודי שנלחם על ניצולי השואה. יחד עם חבריי הנחנו הצעת חוק דומה לזו שדנים בה ואנחנו מבקשים להחמיר ענישה. לא ידעתי שיש הליך כזה שלא משנה דרמטית את המצב אלא מחמיר ענישה עם יותר קנס או מאסר. זו תהיה תעודת עניות לכנסת שמחמירים ענישה על תחום אחד ובתחום של מקומות קדושים ובתי כנסת לא יחמירו. תפקידה של הכנסת הוא לא לקבל את המציאות הזו ואת מה שהממשלה אומרת, אלא לדון על כך בוועדה".
היו"ר ח"כ קריב השיב לדבריו: "סעיף 144 ו' מחמיר את הענישה כשהעבירות מבוצעות מתוך מניע של עוינות כלפי ציבור, לכן חוק העונשין מציע את אותו מהלך של החמרת ענישה בהם. פשיטא כשאדם מרסס צלב קרס על בתי כנסת מתוך עוינות לבתי כנסת. לצערנו, כשהמחוקק קבע את הסעיף, אם מטעמים ששיער שלא יקרה דבר כזה, או מטעמים אחרים, הוא לא כלל את העבירות שנעשות במטרה לפגוע בנשים תחת 144 ו' ולכן ח"כ מלינובסקי משווה את עוצמת ההגנה בפגיעה במקרקעין על-רקע הרצון להדרת נשים לעבירות על-רקע רצון לפגוע במוסדות הדתיים".
ח"כ לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): "אני גאה בח"כ מלינובסקי. בניגוד לנאמר במליאה, השחתת המודעות נעשית בכל מקום גם בשכונות חילוניות. הצעת החוק אינה נגד אף אחד, אלא בעד כבוד האישה. אישה צריכה ללכת ברחוב בביטחון, ואם ישחיתו תמונות נשים זה יעודד הסתה ואלימות".
עו"ד דנה רוטשילד ממשרד המשפטים: "העיסוק בהדרת נשים מעסיק את משרד המשפטים בהקשרים שונים, וכמובן שהזווית הפלילית מאוד ספציפית ומיועדת לאותם מקרי-קצה חמורים שבהם יש כבר עבירות הקיימות בחוק העונשין וניתן לעשות בהן שימוש. צריך לומר שבהקשר הזה הקושי המרכזי הוא דווקא אכיפתי ולא בחסר בחקיקה - הקושי הוא לאתר את המשחיתים, ומתקיימים דיונים גם בנושא זה".
על נוסח הצעת החוק, אמרה כי "מקור ההצעה נוסח כנסיבה מחמירה לשתי עבירות - עבירה של השחתת מודעות ועבירת קלקול שטר מטבע. בוועדת השרים הוחלט לתמוך תחת הסכמות לתיקון הנוסח ובשיח עם במשרד המשפטים. בנוסח המתוקן שגובש בוועדת שרים והובא היום יש ניסיון להתמודד עם שני קשיים מרכזיים. הנוסח בקריאה הטרומית של רכיב המטרה הוגדר בצורה מאוד רחבה - מטרה להדיר נשים - ובעבירה פלילית נדרש לנסח את הדברים בצורה ברורה בהתאם לעקרון החוקיות ותוך אפשרות להוכיח את הדברים ברף הנדרש בפלילים. לכן הצענו נוסח חלופי למטרה שעושה קונקרטיזציה לערך המוגן ולמצבים שעליהם אנחנו מדברים באופן שגם יאפשר להוכיח אותם במשפט הפלילי- להגביל את הצגתן של דמויות נשים במרחב הציבורי או למנוע את גישתן החופשית של נשים במרחב הציבורי.
"זה על בסיס התופעות שאנחנו רואים של השחתת דמויות נשים ותופעות דומות נוספות של למשל תליית שלטים שמגבילים את הגישה או את אופי השהות במרחב הציבורי. היבט נוסף של התיקון הוא לגבי העבירות - חשבנו שהעבירות שהוצעו אינן העבירות הרלוונטיות, והנוסח שהוסכם בסופו של דבר הוא לעשות שימוש בעבירות אחרות, כיום הנוסח מוצע לפי ס' 196 של השחתת פני מקרקעין. הוצע לקבוע לגבי אותה עבירה את הנסיבה המחמירה בה יוחמר הקנס ויעמוד על 75,300 שקל".
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "בעצם זו עבירת השחתת פני מקרקעין. האם אוטובוס נחשב לצורך כך?"
עוד אמרה: "זה יוצר הדרת נשים, פוגע בהליכי בחירות, כי נשים לא יכולות לפרסם עצמן כך שזה פוגע בזכות לבחור ולהיבחר ואם המשטרה והעיריות לא עושות די כדי לשים סוף לתופעה, קולה של הכנסת נחוץ כדי לתת כיוון למשטרה ולרשות המקומית להגיד שמדובר באלימות כלפי נשים ופגיעה בנשים. יש לעשות את הדיון על האכיפה במקביל. על המשפט הפלילי לייצר גבולות של מותר ואסור. כרגע לא נעשה דבר. אם התופעה תיפסק אפשר לחזור בנו מהענישה הגבוהה. זה אחד המקרים המצדיקים החמרת ענישה".
ח"כ קריב: "בדיון מול משרד המשפטים התברר שפרשנות ס' 195 אינה סעיף סל של השחתת מודעות כללית אלא של מודעות שנתלו על-פי דין, ע"י הרשויות השונות. חוק העונשין הישראלי צריך לכלול עבירה שאינה עבירת גרפיטי. אם מגיע אדם עם מניע של הדרת נשים או מניע אחר ומחריב שלט פרסומת, ראוי שתהיה התייחסות בחוק לסיטואציה כזו שאינה פגיעה כללית במקרקעין או מיטלטלין".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "אנחנו מייצרים כאן הבחנה שגויה. אני חווה דיסוננס בין הדיון על הר-הבית לדיון כאן. עבירות של השחתת מקרקעין שתפקידן להדיר אוכלוסיות מהמרחב הציבורי הן רבות וזו שכלפי נשים היא השולית בהן. הנושא של צלבי קרס, או כאשר פוגעים במודעות על-רקע דתי, יש לנו סכסוך לאומי בארץ. הבעיה העיקרית היא סוגית האכיפה ושבמדינת ישראל החוק נאכף על יהודים ואם אפשר גם על יהודים דתיים וזה גורם לי לחשוש מחוק שלא ייאכף שוויונית. יש להיזהר שלא ניצור פה חוק ליהודים, חוק ליהודים דתיים וחוק למישהו אחר שנועד לדחוק רגליהם של יהודים דתיים".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "חשוב להבהיר שאני מייצג מפלגה שהיא נגד השחתה, כל סוג של אלימות והשחתת רכוש. כל אחד יכול למחות, אך ברור שאיש לא יכול לקחת את הדין לידיו. מי שעושה את זה אלו שולי המחנה שפוגעים גם במודעות שלי. זו תופעה שאנחנו סובלים ומגנים אותה. מדוע אין אכיפה כנגד זה. עם זאת יש לדעת שפרובוקציות, מודעות שחץ ומודעות חושפניות, פגיעה ברגשות באופן מכוון זה לא פחות חמור מההשחתה עצמה. זכותן של נשים להסתובב באיזו דרך שירצו. הבעיה שהחוק בא להכתים ציבור שלם. תטפלו קודם כנגד ציבורים אחרים המשחיתים בתי כנסת וזורקים חלקי חזיר לבתי כנסת".
ח"כ מלינובסקי התפרצה לדבריו: "אם זה פוגע בהם שיתאפקו. למה צריך להשחית?" מקלב: "פגיעה ברגשות היא חמורה לא פחות מאשר ההשחתה. אנשים שבאים לשכונה חרדית ומדביקים מודעות בכוונה לפגוע - גם את זה יש לחוקק". קריב: "מתי יקרה הנס שתפעלו גם כ'והיה מחננו טהור'. מתרחשת כאן תופעה שאפשר להגיב עליה א' או ב', אך מה הקשר בין כך שמפרסם בירושלים צריך לחשוב עשר פעמים אם להציג דמות נשית? ללא קשר לחושפנות, לא צריך שכל חברי הכנסת ימין שמאל וחרדים יראו איך להתמודד עם התופעה ויגנו אותה?"
שושנה יסקול, מנכ"ל 'חכמת נשים' מבית שמש: "אנחנו דתיות הפועלות למען זכויות של נשים. אין לנו ייצוג בכנסת. אנשים שטוענים לייצג אותנו לא נמצאים או שהם צועקים עלינו. אין דמויות של נשים בבית שמש למעט במרכז המסחרי. לא רואים נשים או בנות בכל מודעה וזה פוגע בנו יותר מכל אחד. זה הופך אותנו לאובייקט מיני, אנחנו לא בני אדם. זה לא עוצר בתמונה. ירקו עליי בעיר שלי כאישה דתייה. שמו את בנותיי מאחורה באוטובוס, ואומרים שלא צריך את קולנו כי הם מייצגים אותנו יש לכך השלכות בריאותיות וכלכליות. נשים דתיות מתות מסרטן השד יותר למרות שהן מקבלות את זה פחות, כי יש טאבו על הגוף. החוק חשוב מאוד מאוד, גם באכיפה וגם בשביל זכויות נשים שזה פוגע בנו הכי-הכי".
הילה חסן לבקוביץ' מארגון חכמת נשים: "ח"כ גפני דיבר על הפגיעה ברגשות בציור צלב קרס ומה עם הרגשות שלנו? אישה שהולכת ברחוב לא רואה שום דמות של אישה. מהשלט של המרכז לבריאות האישה מחקו אפילו את המילה 'לאישה'. אין שום לגיטימציה להיות במרחב הציבורי. מבחינת המפלגות שאין לנו זכות ייצוג בהן, האישה צריכה להיות בבית מכוסה סגורה בלי שום דעה או קול. אני מודה על הצעת החוק החשובה ומקווה שזה ייאכף וייתן לבנותינו תקווה".
עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "חוק העונשין הוא לא בבחינת לוח מודעות. הדבר היותר גרוע מפגיעה בערך מוגן הוא איסור פלילי ההופך לאות מתה, דבר היוצר רגרסיה. כשבדקתי אם יש תיקים כאלו, למיטב ידיעתי עד היום לא הוגש דין פלילי על השחתת מודעות על-רקע מגדר. תמונה עגומה דומה מצטיירת גם באכיפה של הרשויות המקומיות ולכן אני רואה קושי רב בהחמרת הענישה. כגישה עקרונית יש להיזהר מאכיפה פלילית שנכנסת לעולמות של חופש ביטוי, שכן החוק כולל גם ציור. גם אם תעבירו לסעיף אחר, אין מניעה ללכת לעבירת הקנס".
עו"ד שמואל שפט, ראש צוות חקיקה בעיריית ירושלים: "העירייה עושה רבות, אך הקושי הוא בתיאום עם המשטרה. קבענו פגישת זום עם היועמ"ש של מחוז ירושלים להתמודדות עם הנושא של השחתת תמונות נשים".
היו"ר ח"כ קריב: "בגדול המגמה היא דה-פליליזציה של עבירות בדרגה נמוכה. אך אפשר לראות זאת כביצה ותרנגולת. כשהמשטרה אומרת שעבירות במדרג נמוך לא עוסקים בהן, המחוקק אומר - אין לכם ברירה אלא להקצות כוחות להתמודדות עם התופעה. אנחנו בעידן של פשעי שנאה נגד נשים, זה נשען על תפיסות עולם שיש להן גיבוי פוליטי, אז הקואליציה הזו באה ואומרת שלצד הדה-פליליזציה יש לשים על הנושא דגש. השחתת מודעה אינה חופש ביטוי. אדוני מפרש בצורה מוזרה חופש ביטוי".
תמכו בהצעה: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) וח"כ גבי לסקי (מרצ).
