עו"ד אריה הבר יפצה ב-350,000 שקל את לקוחותיו לשעבר, האחים דני שיליאן ויוסף שיליאן, בשל רשלנות מקצועית. שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, דחה (27.12.21) את הערעורים ההדדיים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט אליהו בכר).
לפני כ-20 שנה חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את האחים שיליאן לפרוע חוב לבנק מזרחי, והסכום נקבע בהתאם לחוות דעתו של רו"ח נתן יזרלביץ. אולם, בחוות דעתו היו ארבע אפשרויות שונות לקביעת החוב, והמחוזי חתם על פסיקתא שהגיש לו הבנק על-פי אחת מהן. שיליאן שכרו את שירותיו של הבר, אשר ערער על פסק הדין (ערעור אשר נדחה), אך ייעץ לאחים שלא לערער על הפסיקתא אלא להעלות טענת "פרעתי" בתיק ההוצאה לפועל שפתח הבנק. אלא שעצה זו הייתה שגויה, שכן הדרך הנכונה הייתה לערער על הפסיקתא. בתי המשפט דחו את טענת ה"פרעתי" ולאחר מכן את התביעה שהגישו שיליאן באמצעות הבר בטענה שהפסיקתא התקבלה במרמה.
בעקבות זאת הגישו שיליאן תביעה בסך 2.8 מיליון שקל נגד הבר. בכר קבע, כי הגשת ערעור כהלכתו הייתה משנה את התוצאה בתיק המקורי, שכן יזרליץ העיד שאכן כוונתו הייתה לאפשרות אחרת מזו שעליה הסתמך הבנק בפסיקתא. בכר חייב את הבר להחזיר לאחים 270,000 שקל - ההפרש בין הסכום ששילמו לבין זה שהיו אמורים לשלם - ולפצות אותם ב-75,000 שקל על ההוצאות שנגרמו להם בהליך המקורי. הבר ערער על חיובו ואילו שיליאן ערערו על גובה הסכום, והנדל דחה את שני הערעורים.
"אין להתערב בקביעה כי המערער הפר את חובת הזהירות שלו כלפי שיליאן", אומר הנדל, שכן כל הערכאות קבעו כאמור שהיה עליו לייעץ להם לערער על הפסיקתא. דחיית טענת ה"פרעתי" קדמה להכרעה בערעור על פסק הדין המקורי, אך הבר לא ביקש לתקן את הערעור כך שיחול גם על הפסיקתא - ולא היה בפיו הסבר למחדל זה. "הטענה הכללית שלפיה הפעיל שיקול דעת מקצועי, אין בה כדי להועיל לו ולשנות מקביעתו המנומקת של בית המשפט קמא", מוסיף הנדל. יתר קביעותיו של בכר הן בממצאי עובדה ובהן אין עילה להתערבות של ערכאת הערעור. ואילו ערעורם של שיליאן נדחה אף הוא משום שפסק דינו של בכר הסתמך על עדותו של יזרליץ. השופטים ענת ברון וג'ורג' קרא הסכימו עם הנדל. את הבר ייצגו עוה"ד בת-שבע אדיב ומרב אלייא, ואת שיליאן - עו"ד רון ישעיהו.
