מיליון ש"ח קנס למפעל חומר נפץ ביטחוני שיפר את החוק

עו"ד ערן יוסף, סגן בכיר ליועמ"ש משרד הביטחון, הציג את הצעת החוק, ואמר כי כבר ב-2018 רצו לתת מעמד חקיקתי מחייב למדריך הבטיחות של משרד הביטחון, אך הדבר לא התאפשר בשל לוחות הזמנים, והצעת החוק עושה זאת. יוסף אמר כי בחודש הבא צפויה להתפרסם גרסה חדשה ומעודכנת של המדריך ואותה יש כוונה להפוך לתקנות, אשר הצעת החוק קובעת כי יותקנו עד 18 חודשים מיום אישורה. עו"ד יוסף הבהיר לחברי הוועדה כי הדבר חל רק על מפעל ביטחוני העוסק בחומרי נפץ, ואשר שר הביטחון הסכים להגדירו כמפעל חומרי נפץ ביטחוני, כאשר כיום מדובר בסך-הכל בחמישה מפעלים, ונבחנת אפשרות להכריז גם על מפעל נוסף ככזה. כל שאר המפעלים בישראל העוסקים בחומרי נפץ, נשארים בפיקוח משרד הכלכלה. כן ציין יוסף כי עד כה צה"ל, המשטרה ושב"ס צוינו בחוק כפטורים מתחולתו, וכעת הצעת החוק מציינת במפורש כפטורות גם את יחידות הסמך הביטחוניות של משרד ראש הממשלה ואת יחידות הסמך של משרד הביטחון, למעט אלה מהן שהן מפעלים ביטחוניים בעצמן. עם זאת, הצעת החוק מחדשת וקובעת בחוק כי גופים אלה יקבעו בפקודות או בנהלים שלהם הוראות לעניין בטיחות חומרי נפץ, שיהיו דומים במידת האפשר להוראות שיקבע שר הביטחון בתקנות שלו על המפעלים.

חידוש נוסף בהצעת החוק הוא אופן השימוש בצווים ככלי אכיפה – וחידוש זה חל על כל המפעלים העוסקים בחומרי נפץ, ולא רק אלה הביטחוניים. עד כה אפשר החוק למפקח להוציא למפעל רק "צו הפסק" (הפסקת ייצור, תהליך עבודה, החסנה או הובלה של חומרי נפץ, לצורך תיקון ליקויי בטיחות שנמצאו בביקורת שביצע), וכעת מתווסף גם "צו בטיחות", בו יוכל להורות למפעל לנקוט אמצעי בטיחות למניעת סכנה שמצא. כמו-כן, כיום ניתן להוציא צו רק אם המפקח סבר כי יש "סכנה תכופה לחיי אדם", וכעת יהיה אפשר להוציא את הצו אם סבר כי יש "סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם". לגבי מפעלי חומר נפץ הביטחוניים בלבד, מתווספת גם אפשרות של "צו שיפור" אם המפקח נוכח כי לא מקוימת הוראת חיקוק או הוראה שנקבעה בהיתר, שעניינה בטיחות חומרי נפץ.

לגבי מפעלי חומר נפץ ביטחוניים מתווסף גם הכלי האכיפתי של עיצום כספי, אשר היה קיים כלפי המפעלים האחרים בחוק. הייעוץ המשפטי לוועדה התייחסו לסכומי העיצומים שהציעה הממשלה וכתבו: "הסכומים המוצעים בהצעת החוק – 50 אלף שקלים חדשים, ובמקרה של הפרה נמשכת – 1,000 שקלים חדשים לכל יום, הם סכומים נמוכים שספק רב אם ישיגו את התכלית של ניטרול התמריץ הכלכלי לביצוע ההפרה...לעמדתנו, סכום של מיליון שקלים חדשים (וכנגזרת מכך – 20,000 שקלים חדשים ליום בהפרה נמשכת) יהווה הרתעה מספקת". חברי הוועדה הסכימו עם הייעוץ המשפטי, ואלו סכומי העיצומים אשר נקבעו בחוק.

על-מנת לחזק את הבטיחות במפעלים, קבע יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, כי מפעלי חומרי נפץ ביטחוניים יחויבו למנות ממונה בטיחות בחומרי נפץ, ושר הביטחון יקבע את תנאי הכשירות וההכשרה שלהם לתפקיד. לגבי הגופים הביטחוניים, בחנה הוועדה אפשרויות שונות, והחליטה כי גם גופים אלה, הפטורים מתחולת החוק, יחויבו במינוי ממונה בטיחות בחומרי נפץ. יו"ר הוועדה קבע כי בחודשים הקרובים יתקיים בוועדה דיון לגבי הסדרי הבטיחות בחומרי נפץ בגופים אלה.

חלק נרחב מהדיונים עסק בסוגיה עקרונית, שהעלו בייעוץ המשפטי, לוועדה והיא עצמאות הפיקוח. וכך נכתב בסקירה המשפטית שהכינו לדיונים: "בין משרד הביטחון למפעלים הביטחוניים לא מתקיימים רק יחסי מפקח-מפוקח. מתקיימים ביניהם גם יחסי ספק-לקוח, ובמקרים מסוימים המפעל הוא גם יחידת סמך של משרד הביטחון, ולמעשה מהווה חלק ממנו. על כן, מלכתחילה, סברנו שמתן סמכויות הפיקוח על המפעלים הביטחוניים למשרד הביטחון מעוררת קשיים ניכרים, הן כשמדובר במפעלים פרטיים והן כשמדובר ביחידות סמך של המשרד...אחת ההצעות שהצענו כדי לצמצם את הקשיים שהעלינו בנוגע לסמכות הפיקוח משרד הביטחון, היא להקים ועדה מייעצת לשר הביטחון, שתייעץ לשר בנוגע להתקנת תקנות, להפעלת סמכויותיו ולמדיניות הפיקוח והאכיפה המנהלית... נוכח הקשיים עליהם עמדנו בנוגע לריבוי הכובעים של משרד הביטחון, אנו רואים חשיבות רבה בהיותה של הוועדה עצמאית ובלתי תלויה. לעמדתנו, יש להעמיד בראשותה גורם בלתי תלוי שאינו קשור כלל לא בתעשיות ולא במשרד הביטחון...בנוסף, אנו מציעים להסמיך את הוועדה המייעצת לבחון גם את נהלי הפיקוח האכיפה, את אמצעי הפיקוח והאכיפה שננקטו ואת ההיתרים שניתנו". נוסח הצעת החוק הממשלתית אכן הציעה להקים ועדה מייעצת לשר, לאור הערות הייעוץ המשפטי, אולם חברי הוועדה סברו כי הצעת הממשלה אינה מספיקה כדי להבטיח את עצמאותה של הוועדה. הוועדה דנה בכך רבות, ולבסוף הוחלט להרחיב את סמכויות הוועדה, כך שתבחן באופן מעמיק יותר את פעילות האכיפה והפיקוח, וכן להרחיב את הרכבה לעד חמישה חברים, כאשר יו"ר הוועדה יהיה בעל תואר שני לפחות בתחום רלוונטי לנושא, ויהיו חברים בה גם בעלי רקע וניסיון בתחומי חומרי הנפץ, האסדרה והבטיחות בתעשיה. בצד זאת, נקבעה גם תקופת צינון לחברי הוועדה ביחס לעבודה במערכת הביטחון או במפעלים, כדי להבטיח את עצמאותם.

לאחר סיום הקראת נוסח הוועדה לחוק, ח"כ מאיר פרוש נימק את ההסתייגויות שהגיש והוועדה דחתה את כולן ברוב קולות. לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצעת החוק המתוקנת להצבעה, וזו אושרה, כאמור, ברוב קולות, לקריאות שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק וכן ח"כ משה טור פז, תמכו באישור ההצעה כנוסח הוועדה, בעוד ח"כ מאיר פרוש, התנגד.

בשבוע שעבר (ג'), אישרה ועדת החוץ הביטחון פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון-הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ב-2021‎‎. חברי הוועדה קבעו כי הוראת השעה המסדירה פינוי שטחי נפלים, ע"י הרשות לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון (רלפ"ם), תוארך ב-11 חודשים בלבד, עד ליום 1.12.21, ולא שנה כפי שביקשה הממשלה בהצעת החוק. עוד דרשו חברי הוועדה ממשרד הביטחון כי הצעת החוק הבאה תוגש לוועדה בתוך 9 חודשים, כדי לאפשר לוח זמנים לקיום דיון בו תישקל אפשרות הפיכת הוראת השעה להוראת קבע וקביעת תקצוב קבוע וחדש לנושא המוקשים, כמו גם לנושא הנפלים.

עו"ד ערן יוסף, סגן בכיר ליועמ"ש משרד הביטחון, הציג את הצעת החוק, ואמר כי משרד הביטחון ביקש להביא הוראת קבע לאישור הוועדה, כולל סעיף תקציבי, אך נתקל בהתנגדות משרד האוצר, אשר מצידם עשו מהלך לקדם את הנושא בחוק ההסדרים, שגם לא צלח, ולכן הצעת הפשרה הייתה הארכת הוראת השעה בשנה, וכן מספר תיקונים בעקבות לקחים שנלמדו בשלוש השנים מאז אישרה ועדת החוץ והביטחון את הוראת השעה. התיקון הראשון אותו פירט יוסף הוא האצת תהליכי הטיפול בשטח, ע"י הורדת הדרג הקובע כי שטח שיש בו נפלים מיועד לפינוי: לגבי שטח צבאי הסמכות תעבור מהרמטכ"ל לקצין בדרגת אל"ם שמינה לצורך כך, ולגבי שטח באחריות משרד הביטחון, הסמכות תעבור משר הביטחון למנכ"ל המשרד. התיקון אומץ בברכה ע"י הוועדה. ח"כ צבי האוזר אמר כי ראש המועצה ברמת הגולן הפנה את תשומת ליבו על שטח שפונה ע"י הרלפ"ם, לגביו עברו 8-7 חודשים, בין סיום העבודות ע"י הרלפ"ם, לבין חתימת האישור של הרמטכ"ל, וכי זו הביורוקרטיה לתפארתה, ולכן השינוי נכון בעיניו, ורצוי היה לקבוע גם זמנים מחייבים לחתימה על האישורים. התיקון השני ביקש לקבוע מנגנון שיאפשר פעילות זמנית בשדה מוקשים או בשטח נפלים. עו"ד יוסף הסביר כי חברות תשתיות שונות, כמו חברת החשמל, מקורות, חברת נתיבי גז לישראל, רשויות הניקוז, וכן רשויות מקומיות וגורמים פרטיים, ביקשו לקיים פעילויות זמניות (למשל - הטמנת כבל או צינור) בשטחים שיישארו בשימוש מערכת הביטחון (למשל שטחי אימונים ושטחי אש), אך החוק הקיים מסמיך את הרלפ"ם לבצע רק פרויקטים שמביאים לשחרור של השטח בסוף התהליך. התיקון המוצע, אמר עו"ד יוסף, יאפשר גביית דמי פינוי מהגורם המעוניין, ויאפשר לרלפ"ם לבצע פינוי זמני של השטח ויאפשרו בו את העבודות או הפעילויות בו מעוניין הגורם האזרחי.

נושא דמי הפינוי אשר גוף ממשלתי כמו רלפ"ם יכול לגבות מגורמים אזרחיים היה במוקד הוויכוח של אישור הוראת השעה בוועדת החוץ והביטחון לפני שלוש שנים. היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, שאלה את עו"ד יוסף מה הטעם בסעיף זה, שהרי טרם הובאו לאישור הוועדה התקנות אשר מסדירות את הגבייה של דמי הפינוי, ולכן כלל לא ברור שהרלפ"ם יכולה לגבות אותם. יוסף השיב כי הסדר דמי הפינוי נקבע אז כי לא הצליחו להשיג תקציב קבוע עבור פינוי הנפלים, כמו שקיים עבור פינוי המוקשים, אך הם שואפים לעשות זאת בחוק הקבוע. בעת הזו, אומנם לא ניתן לגבות מגופים אזרחיים, שלהם אכן נדרשות התקנות, אך ניתן להתחשבן ולבצע העברות תקציביות, בתיאום האוצר, לאחר דין ודברים מול גופים ממשלתיים ושלטוניים כאשר הם מעוניינים בכך. חבר הכנסת האוזר אמר כי התקציב של 27 מיליון שקל בשנה, אשר נקבע לפינוי המוקשים, לא גדל מאז 2011, ובקצב הנוכחי ייקח 150-200 שנה לפחות להשלמת פינוי המקשים בארץ. סכום זה נקבע כסכום בסיסי לאחר שהובטח אז לחברי הוועדה כי תקום קרן לגיוס תרומות, אך עד כה יש בה רק תרומה אחת בודדה לפינוי מוקשים בשטחי C, כך שמדובר באשליה, ולכן יש אינטרס לאומי בהגדלת התקציב הקבוע הן למוקשים והן לנפלים. ח"כ נירה שפק הביעה מחאה על כך שנושא כה חשוב מגיע לשולחן הוועדה ברגע האחרון, ללא פירוט ראוי של תוכניות העבודה של הרלפ"ם, פירוט סדרי העדיפות ולמה נדרשים הדברים. עוד אמרה כי השטחי הנפלים והמוקשים מצויים באזורי טיול ותיירות בצפון ובדרום וראוי לוודא את התקדמות הפעילות בצורה ראויה. שרון חדד, ראש רלפ"ם, הצטרף לדיון והתבקש להתייחס לנושא הפעילות והתקציב. חדד אמר כי אינו יודע מה היקף שטחי הנפלים הפוטנציאליים בארץ, כי כיום זה תלוי פנייה ובקשה, אבל לגבי מוקשים, מדובר בכ-102 אלף דונם. חדד הוסיף כי רק בשבוע שעבר שחררה רלפ"ם 2,700 דונם לטובת מועצה אזורית שער הנגב ובינואר ישוחררו 10,000 דונם לטובת שימוש חקלאי במועצה אזורית אשכול, ואי הארכת הוראת השעה יכולה לפגוע בכך. חדד פירט כי סדרי העדיפות לפינוי שטחים נקבעים לאחר מיפוי מכל פיקודי צה"ל, ובקשות שעולות שיח עם רשויות המדינה ורשויות מקומיות. כל השטחים הללו מדורגים לפי רמת הסיכון הקיימת לאוכלוסייה מהם, ואז מתחילים לעבוד לפי הסדר עד לתום התקציב. סדר העדיפות מוגש לאישור הוועדה המייעצת לרלפ"ם שתבחן את הדברים. עוד אמר חדד כי בתוכנית העבודה של 2022 רלפ"ם מתכננת כעת פינוי של כ-17,000 דונם.

יו"ר הוועדה שאל את חדד האם הוא ממצה את מלוא תקציבו כל שנה, וחדד השיב בחיוב. בן-ברק שאל אם יועמד לרשותו תקציב של 40 מיליון שקל בשנה, האם ימצה גם אותו וחדד השיב שבהחלט כן. חברי הוועדה שוחחו ביניהם האם נכון להאריך את הוראת השעה בשנה, ולדון בה שוב רק בעוד שנה, ולבסוף הציע יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, את הפשרה הבאה: הוראת השעה תוארך ב-11 חודשים. בעוד כחצי שנה תקיים הוועדה דיון על הרלפ"ם, כי תוצג לה תוכנית העבודה של 2022 וקצב הביצוע, וכן היכן עומדת הצעת החוק. אותה הצעת חוק תונח על שולחן הוועדה בעוד 9 חודשים, בכדי שתהיה לוועדה אפשרות השפעה ממשית על עיצוב הסדר הקבע הנוגע לפינוי מוקשים ונפלים. ח"כ מאיר פרוש נימק את ההסתייגויות שהגיש והוועדה דחתה את כולן ברוב קולות. לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצעת החוק המתוקנת להצבעה, וזו אושרה, כאמור, פה אחד. חברי הכנסת צבי האוזר, נירה שפק, יוסי שיין, וכמובן יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק הצביעו בעד אישור הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית.