המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים,
אורית קוטב, סבורה שעל המדינה להפקיע את אתר מירון. לדעתה, הפיילוט במסגרתו מנוהל האתר בידי ועדת החמישה - על-פי המתווה עליו המליץ בג"ץ - נכשל. היא דיברה (יום ד', 29.12.21) בפני ועדת נאור.
קוטב העידה, כי למרות אסון מירון - ארבעה מבין חמשת חברי ועדת החמישה מסרבים לחתום על ייפויי הכוח הדרושים ליועץ המשפטי של הוועדה,
יעקב אמסטר, כדי שיוכל להגיש תביעות לפינוי בנייה בלתי חוקית בהר. היחיד שחתם על ייפויי הכוח הוא רב המקומות הקדושים, הרב
שמואל רבינוביץ, שהוא עובד מדינה (והנציג היחיד של המדינה בוועדה).
לפני כחודש דיווח אמסטר לפרקליטות על המבוי הסתום בנושא התביעות, למעט אחת בה ניתנו ייפויי כוח והיא הוגשה; 13 תביעות נוספות תקועות בשל סירובם של חברי הוועדה. קוטב והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, כרמית יוליס, הזהירו את הוועדה שבמצב זה - הן יראו אותו כחוסר יכולת של הוועדה לבצע את ההליכים לשמם הוקמה וייאלצו לחשוב על פנייה לבג"ץ או על חזרה למתווה ההפקעה; הוועדה לא השיבה על מכתבן. "לכל אחד מחברי הוועדה נוח לפנות הקדש אחר ולא את ההקדש שלו", הסבירה קוטב.
"אנחנו בקונסטרוקציה בלתי אפשרית. בעיני הדרך הנכונה היא לחזור לשר האוצר ולבקש את הסכמתו להפקעה. אני עוד צריכה להביא את זה בפני היועץ המשפטי לממשלה. אני מעריכה שהיום יש בשלות למהלך הזה במשרד הדתות", הוסיפה קוטב. היא סיפרה, כי הרב רבינוביץ העביר לה פסק דין של בד"ץ (אולי של העדה החרדית), המנחה את ועדת החמישה שלא להגיש תביעות לסילוק יד - דבר המפחית עוד יותר את האופטימיות שלה.
במקביל, ציינה קוטב, מתבצע טיפול במסלול התכנון והבנייה לגבי מקומות בהר הבנויים כחוק אך השימוש בהם הוא בלתי חוקי. זהו טיפול בצווים והוא הרבה יותר מהיר מאשר תביעות פינוי, הסבירה. למרות זאת אמר חבר הוועדה,
שלמה ינאי: "לא התרשמתי שיש תחושה של דחיפות בפינוי המפגעים הבטיחותיים והבנייה הבלתי-חוקית".
קוטב: "יש יחידה ארצית שמטפלת בזה והשיח שלי איתם הוא שהיא פועלת מתוך תחושת דחיפות מאוד מאוד גדולה". ינאי: "אני מתקשה להבין את השאננות של מדינת ישראל בפינוי המפגעים הללו, בנושא של הוצאת הצווים". קוטב: "אעביר את המסר הזה לגורמים שאמונים על הוצאת הצווים ברגע שאצא מהאולם".
"עלי לא הופעל לחץ פוליטי"
קוטב הסבירה, המדינה אינה יכולה להגיש את התביעות לסילוק הפולשים, כי הקרקע אינה שלה. "אמסטר צריך להגיש את התביעות ולקוחותיו לא מאפשרים לו. ככל שנמשיך ונסתובב בעולם הזה, לא נראה את התביעות מוגשות. למרות האסון, עדיין יש גורמים שחושבים שלא נכון להגיש את התביעות הללו.
"ברור שהיה רצון של בית המשפט העליון היה ללכת להסכמה במקום כל כך רגיש מטעמים שהיו נכונים מאוד לשעתם; יש לנו מספיק עימותים. אבל היום אנחנו רואים שההליך של ההסכמה לא מתבצע. לצערי אני לא רואה את זה הולך בטוב. לו דעתי תישמע, לא נישאר במקום בו נהיה תלויים ברצונם של חברי ועדת החמישה. הבעיה היא בהרכב ועדת החמישה וזה שהם נשארו בעלי הבית לאירוע". ינאי הגיב: "ברור שאין עניין לעשות שם שינוי. בחלק שאתם יכולים לפעול, אתם צריכים לעשות יותר".
ינאי שאל את קוטב על עדותו של פרקליט מחוז צפון (אזרחי), איתן לדרר, לפיה הוא הגיע למסקנה שלא יקבל גיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, מול גורמים פוליטיים בנושא מירון (ראו קישור משמאל). היא השיבה: "עלי מעולם בהקשר הזה לא הופעל לחץ פוליטי. אין ספק שהאירוע של ועדת החמישה הוא אירוע פוליטי. יש פה בעלי אינטרס, נציגי הקדשות. האם עלי הופעלו לחצים של גורם כלשהו שאמר לי: אל תקדמי, אל תעשי - התשובה היא לא עם סימן קריאה. בפרקליטות לא מפעילים עלינו לחצים פוליטיים. אם הייתי מקבל מסר מהממונים עלי שלא למלא כשורה את תפקידי, לא הייתי נשארת בו".
מדוע הדרג הפוליטי נמנע מתקנות
מי שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, ארז קמיניץ, הסביר את ההמלצה על ההפקעה: "אתר בסדר גדול כזה חייב להיות בבעלות המדינה, כעניין שבהגדרה, התנהלות נכונה מוסדית וגם ברמה המעשית של הניהול. הפקעה תאפשר לבצע שיפוצים, לטפל בשימושים הציבוריים. הצורך לייצר קואליציות בוועדה הקשה מאוד על קבלת החלטות, אפילו בהחלטות יחסית פשוטות". סיבה נוספת הייתה השימושים הציניים והבלתי-ראויים, כלשונו, שעושים גורמים חרדיים בחדרים שונים באתר. נגד החלטה זו של שר האוצר דאז,
יאיר לפיד, הוגשו עתירות לבג"ץ ובעקבותיהן הוקמה ועדת החמישה.
קמיניץ דיבר גם על ההימנעות מהתקנת תקנות שיתירו את ההילולה מבחינת הקורונה. הוא אמר כי הדרג המשפטי הבהיר שבהעדר תקנות ייחודיות יחולו התקנות הרגילות, כך שמבחינה חוקית - אסור היה לקיים את ההילולה. אולם הדרג הפוליטי החליט להימנע מלעשות זאת והוא משער שהדבר נבע מחשש מביקורת משני הצדדים. אם היו מוטלות מגבלות - היו צצות טענות מצידם "של ציבורים שחפצים ביקרם"; ואילו הייתה ההילולה מוחרגת, הייתה קמה טענה על כך מציבורים אחרים. ינאי אמר כי איש לא רצה לקחת את האחריות על התפרצות קורונה אפשרית; קמיניץ השיב: "את זה אתה אמרת".
קמיניץ נשאל מדוע שר הפנים דאז,
אלי ישי, לא אישר את התב"ע שנועדה להסדיר את הר מירון. לדעתו, ישי הושפע מלחץ פופוליסטי חרדי חסר הצדקה, אשר יצא נגד רכיב התיירות השולי בתוכנית ויצר מחאה אלימה ולפיה "אתר קדוש הופך לאתר תיירות". לצד זאת הדגיש קמיניץ, כי עליו לא הופעל לחץ פוליטי ישיר בנוגע למירון.
