|
|
|
|
|
יו"ר הרשות, ענת גואטה, השיבה לדברים: "המכתב שלנו לחלוטין לא אומר שמדובר במידע לא מהותי, הרשות פועלת מכוח הסמכות שניתן לה ועל-פי חוק כל מידע מהותי כרוך בדיווח, וזה היה נוסח המכתב. בכל מקום בו הטרדה מינית עולה כדי מידע מהותי, קיימת חובת דיווח, נקודה. ככל שיוחלט על תיקון חקיקה, צריך לתקן את החוק לגבי כל החברות ולא רק לגבי חברות ציבוריות, כי הטרדות מיניות מתרחשות לא רק בשוק ההון, אלא בכל מערכת בה נמצאים בני אדם. אם נפעל לתיקון חקיקה, נמליץ לתקן את חוק החברות ולחייב דיווח כזה בכל תאגיד שהוא. במקום הזה נלך יד ביד ונשמח מאוד". ח"כ קושניר: "נשמח לקדם את החוק הזה יחד".
בהמשך הציגה ראש הרשות את צעדי הרשות השונים וציינה כי "רבים מהצעדים שנקטנו בהם בשנים האחרונות נשאו פירות, מצביעה על כך העובדה ש-100 חברות חדשות הנפיקו עצמן בבורסה בשנה האחרונה, זה הצריך הרבה מאוד כדי שהדבר יקרה וכן כדי שניתן יהיה לפקח על כך".
מנכ"ל הרשות, עודד שפירר הציג כי 8 מיליון ש"ח מתקציב הרשות, ממומנים מתקציב הרזרבות שלה וכי בעקבות כך: "השנה הזו אנחנו מתכוונים לתת ההנחה לתאגידים המפוקחים בגובה 30% על גובה האגרות השנתיות שהן משלמות, כי נצברו לנו רזרבות שמביאות את תיק הרזרבות לסכום שאנחנו לא צריכים - אנחנו עומדים על ממוצע של 280 מיליון שקל בשנת 2021. העודפים נובעים מיותר הכנסות מאשר הוצאות, ובעיקר כי השנה הזו הייתה שנת גבייה יוצאת דופן, בגלל כמות יוצאת דופן של תאגידים שהונפקו בשנה הזו. נבוא עד חודש אוגוסט עם הצעה להגדלת ההנחה לגופים האלה".
יו"ר הרשות התייחסה בסקירתה גם לפיתוח של שני תחומי פיקוח חדשים תחת הרשות - רישוי ופיקוח על נותני שירותי תשלום, וכן תחום נותני שירות מידע פיננסי שכבר אושר בחוק ההסדרים, וציינה כי "2022 תהייה שנה משמעותית מבחינת מאזן הכוחות מבחינה צרכנית, מכיוון שהשליטה בציבור הצרכנים הפיננסים תעבור לתחרות מול שחקניות חדשות שיכנסו לשוק וישנו את מאזן הכוחות".
יו"ר הוועדה ציין כי שני תחומים אלה אינם בליבת העיסוק של הרשות, וביקש את התייחסותה של יו"ר הרשות לכך.
גואטה השיבה כי "אחד מארבעת העקרונות שלנו הוא קידום חדשנות פיננסים בשוק ההון, שוק ההון הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית, הוא שוק בו המערכת הבנקאית והמוסדית הם השחקנים הגדולים והמשמעותיים בו, המערכת הפיננסית ושוק ההון שלובים ביניהן, באופן שאי אפשר להפריד ביניהם. אחד תהליכי העומק באמצעותם נוכל להגדיל את התחרות והחדשנות הפיננסית בשוק ההון, הוא הכניסה של חברות הפינטק לישראל. מעל 800 חברות פינטק התאגדו בישראל ולא פעילות בה, מעל 90% מהן פועלות בחו"ל, המטרה שלנו לייצר להן שוק בישראל, על-מנת להשיג את היעדים. לא מובן מאליו שהרשות נכנסת לתחומים האלה. קיבלנו את הפיקוח על התחומים האלה בדין ולא בחסד, אסטרטגית זה שלוב בתוכנית שלנו, אנחנו משקיעים הרבה משאבים בקידום חדשנות טכנולוגית ופיננסית בשוק ההון, והיכולת שלנו לבנות שוק לחברות פינטק עולה בקנה אחד עם המטרות האלה".
עוד הוסיפה גואטה כי עולמות הפיקוח בתחום זה אינם אחידים בעולם, "השווקים המפותחים ביותר בעולם הם אירופה ואנגליה, המודל לחיקוי שלנו הוא המודל האנגלי והגורם המקביל לנו שם הוא המפקח על התחום, זאת אומרת שהמודל הזה לא חריג לגמרי, ראינו את זה כחלק אינטגרלי מהפעילות שלנו. החקיקה לא התקדמה שנים רבות, במשרד האוצר היה רצון שהיא תתקדם ולכן הוחלט שהרשות תקבל עליה את הסמכויות האלה, אנחנו מחויבים להצלחת הרפורמה ופועלים שתתרחש בקרוב".
מנכ"ל הרשות השיב על הדברים: "אנחנו חושבים שזה בן בכור, לא בן חורג. אנחנו מאמינים שתפקיד הרשות לדאוג לענייני המשקיעים, ושהציבור שישתמש במידע הזה הוא ציבור הצרכנים שאנחנו יודעים לדאוג לו. עד היום לא היה פיקוח בתחום הזה בישראל".
לאחר אישור התקציב, סיכם יו"ר הוועדה את הדיון: "אין ספק שהצמיחה של החברות הישראליות שנכנסות לעולם הבורסאי זה נתון מאוד מעודד, וזה אחד המנועים החשובים לשוק הישראלי, שמחתי לשמוע שאתם עושים עוד צעד לעבר התאגידים ונותנים הנחה, ואני בטוח שתעשו את זה מהר".
מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנעשה לרגל הדיון עולה כי הרשות נמצאת בעודף תקציבי בשנים 2021-2020, כלומר תקציב ההכנסות שלה גבוה מתקציב ההוצאות שלה. בשנת 2020 העודף היה כ-8.3 מיליון ש"ח ובשנת 2021 העודף המשוער הוא כ-27.6 מיליון ש"ח.
עוד הוצג בניתוח המרכז כי מספר החברות הציבוריות בישראל הלך וקטן במהלך העשור האחרון ובשנתיים האחרונות חזר לרמתו מלפני עשור - 540 חברות. לצד כך, שווי שוק המניות בשנת 2012 היה 628 מיליארד ש"ח ובשנת 2021 הוא היה כ-1.09 טריליון ש"ח - עלייה של כ-72.8%; שווי שוק איגרות החוב של חברות בשנת 2012 היה 271 מיליארד ש"ח ובשנת 2021 הוא 391 מיליארד ש"ח - עלייה של 44.3%. בשנת 2021 חל גידול ניכר בכל מדדי הפעילות בבורסה לעומת 2020, מספר החברות הציבוריות גדל ב-18.7%, שווי שוק מניות עלה ב-25.7% ושווי שוק אג"ח חברות עלה ב-7.4%.
|
|
אושרו העברות תקציביות בסך כ-2.63 מיליארד שקל
|
|
|
|
|
|
|
הוועדה סיימה את מרתון ההעברות התקציביות לקראת תום שנת 2021, ואישרה היום עשרות העברות בתקציבי משרדי הממשלה השונים וביניהם, ובהעברת עודפים בין שנות תקציב ● יו"ר הוועדה: "השלמנו תהליך מאוד ארוך שהתחיל אחרי שעבר תקציב הכנסת בקריאה ראשונה - תהליך שלם עם ריבים וצעקות, צחוקים, דמעות. אני רוצה לומר תודה לכולם"
▪ ▪ ▪
|
להלן פירוט ההעברות בתקציב המדינה לשנת 2021 שאושרו היום:
- כ-247 מיליון שקל לקרן מס רכוש – התקצוב, בהוצאה מותנית בהכנסה, מיועד לפעילות קרן מס רכוש שברשות המיסים, בהתאם לתחזית הביצוע של הקרן בפועל.
- כ-160 מיליון שקל שינוי פנימי בסעיף הוצאות שונות – סך של כ-115.7 מיליון שקל עבור מענק לזכאים למענק עבודה בגין 2020 ועבור החזרי מע"מ לשגרירויות זרות, לדיפלומטים ולארגונים בינלאומיים, סך של כ-33 מיליון שקל עבור החזרי מיסים בגין הלוואות עובדים והשתתפות הממשלה בהוצאות בחברה למפעלי כלכלה. סך של כ-7 מיליון שקל עבור ניהול פעילות החשב הכללי בפדיון אג"ח, סך של כ-3.6 מיליון שקל עבור תשלום פיצויים למשפחות ילדי תימן, המזרח והבלקן בהתאם להחלטת ממשלה מפברואר 2021.
במסגרת העברה זו מתחו מספר חברי ועדה ביקורת על כך שלא מספיק משפחות הגישו בקשות במסגרת התקצוב לפיצויי המשפחות.
- כ-6 מיליון שקל עבור שינוי פנימי בתקציב משרד הפנים – השינוי הוא בתחומי השכר לבקשת המשרד לשם התאמת התקציב לביצוע בפועל – הסטות תקציביות בין תוכניות שונות בתוך רשות האוכלוסין.
- 1.5 מיליון שקל בהוצאה ממשרד רה"מ למשרד האוצר – התקצוב מיועד להעברת שירותי המחשוב הממשלתיים להתבסס על טכנולוגיית ענן (פרויקט נימבוס) ובנוסף ביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד בהתאם לתחזית ביצוע עדכנית.- אושרה כפוף לרביזיה.
- העברת 6 תקני אדם מסעיף רזרבה כללית למשרד האנרגיה ותקצוב בסך של כ-11 מיליון שקל – המטרה היא לתקצב את התוכניות במשרד האנרגיה בהתאם לביצוע בפועל של התוכניות. כ-6.5 מיליון שקל נועד עבור פעילות התפעול של המשרד, וכן סך של כ-4 מיליון שקל עבור תקצוב פעילות מחקרית בנושא ים המלח בהתאם להחלטת ממשלה מ-2018.
- 35 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור שינוי פנימי בסעיף "הוצאות פיתוח אחרות" – התקצוב מיועד עבור תשלום לרשות השנייה בגין הפעלת מערך הפצת שידורים באמצעות תחנות ספרתיות (עידן פלוס) ועבור קידום פעילות סייבר בבאר שבע.
- כ-184 מיליון שקל ממשרדי הממשלה השונים למוסד לביטוח לאומי – התקצוב מיועד להגדלת קצבאות הנכות בשנת 2021, וכן בעבור עידכון כלפי מעלה של תחזיות ההשתתפות בגביית דמי הביטוח של המוסד. כמו-כן, כוללת הפנייה שינוי פנימי לצורך עידכון על-פי תחזיות סוף השנה.
- 70 מיליון שקל להשכלה הגבוה – התקצוב, שמועבר במסגרת הסכמים קואליציוניים, מיועד להגדלת תקציב ההשכלה הגבוה בהתאם להחלטות ממשלה.
|
|
|
|
|
|
- כ-85 מיליון שקל ממשרד החקלאות למשרד רה"מ – התקצוב מיועד לפעילות החטיבה להתיישבות ולתמיכה בגרעיני משימה עירוניים הפזורים מאילת ועד קריית שמונה וכוללים מגזרים שונים.
- כ-107 מיליון שקל עבור הוצאות פיתוח – בתקצוב מיועד עבור הלוואת לעובדי מדינה בהתאם להתחייבויות המדינה, התקשרות לתוכנית מתמחים בבנק העולמי ועבר פתיחת קרן בילטרלית עם הבניק העולמי להשקעות סייבר בעולם המתפתח, וכן עבור התחייבויות לזרוע הביצוע לצורך פעולות חקירה ושיקום קרקעות מזהמות, כחלק מפרויקט מעבר צה"ל לנגב.
|
|
|
|
|
|
- כ-26 מיליון שקל מרשות האוכלוסין ורשויות הפיקוח לתעסוקה – התקצוב מיועד לתוכניות תעסוקה ליוצאי אתיופיה, סבסוד מעונות היום, שירות התעסוקה המקבל ומטפל בקהל דורשי העבודה, עבור המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע, ועבור שירות בקהליה של מתנדבים מהחברה הערבית.
- 14 מיליון שקל מסעיפים שונים לרשויות המקומיות – התקצוב מיועד למענקים שוטפים לרשויות ערביות ומענק ביטחוני למועצות אזוריות - 6 מיליון שקל מכך מתוקצבים כמענקים לרשויות המקומיות המוקצים על-פי חלוקה אזורית ביו"ש במסגרת יישום הסכמים קואליציוניים, ו-8 מיליון שקל מכך מתוקצבים כמענקים לרשויות המקומיות ומענק הבירה לעיריית ירושלים עבור תמרוץ היתר בנייה וגידול אוכלוסייה במסגרת יישום הסכמים קואליציוניים.
- כ-57 מיליון שקל בהוצאה ממשרד הביטחון לדיור הממשלתי והקטנת סך של כ-556 מיליון שקל בהוצאה מותנית בהכנסה – התקצוב מיועד למימוש החלטת ממשלה מ-2015 בהם נכללים פרויקטי מעבר צה"ל לנגב והסכם שוה"ם 3 (שיווק ופינוי מחנות), ובינוי קריות משרדי הממשלה - השינויים בתקצוב מיועדים להתאים את התקציב לקצב הביצוע בהתאם להתקדמות הפרויקטים.
- 146 מיליון שקל מסעיף הוצאות שונות לסעיף תשלומי ריבית ועמלות – התקצוב מיועד לתשלומי ריבית על החוב הממשלתי.
- 29 מיליון שקל מסעיף הוצאות שונות לסעיף תשלום חובות – התקצוב מיועד להחזר קרן החוב הממשלתי למוסד לביטוח לאומי.
- 10 מיליון שקל ממשרד רה"מ למשרד התחבורה – התקצוב, במסגרת הסכמים קואליציוניים, מיועד עבור טיפול בכשלי בטיחות בקרבת מוסדות חינוך, ברשויות המקומיות.
- כ-1 מיליון שקל למשרד רה"מ – מרבית התקצוב מיועד להוצאות תפעול של המשרד לשוויון חברתי.
- כ-138.5 מיליון שקל מסעיף הוצאות פיתוח אחרות להשכלה גבוהה – תקצוב בסך של כ-156.7 מיליון שקל בהוצאה עבור תוכניות ייעודיות להשאת המחקר במערכת ההשכלה הגבוהה, הפעלת תוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בייצוג חסר, שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה אחרים, ותגבור תקציב המוסדות להשכלה גבוהה בהתאם לקצב הביצוע בפועל.
- 9 מיליון שקל מסעיף הוצאות שונות למשרד רה"מ – התקצוב מיועד עבור התחזוקה השוטפת של הכותל המערבי ומנהרות הכותל.
- 5.5 מיליון שקל למשרד הבריאות – התקצוב מיועד עבור מיטות לגמילה מסמים, עבור עמיתי לנוער ועבור מענה חירום נפשי. התקצוב הינו במסגרת הסכמים קואליציוניים.
- 222 מיליון שקל ותקצוב 532 מיליון בהרשאה להתחייב למשרד הבריאות – התקצוב מיועד להתחייבויות משרד הבריאות עבור התמודדות עם מגפת הקורונה – תמיכה במערכת הבריאות ובפעילות שלה אל מול הנגיף, הרחבת ציוד רפואי ותרופות והתעצמות מערך קטיעת שרשרת ההדבקה ומערך החיסונים.
|
|
|
|
|
|
- 3 מיליון שקל לשינויים פנימיים בתקציב משרד הביטחון – התקצוב מיועד עבור גרעיני נח"ל בהתאם להחלטות ממשלה שעניינן יישום הסכמים קואליציוניים.
- 2 מיליון ש"ח לתקציב משרד הבינוי והשיכון – התקצוב מיועד עבור שיפוץ מוסדות דת בהתאם להחלטות ממשלה שעניינן יישום הסכמים קואליציוניים.
- כ-13 מיליון שקל שינויים פנימיים בתקציב משרד החינוך – התקצוב מיועד ליישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית שכוללים תמיכה בארגוני הנוער ועבור מענק ירושלים בחינוך. עוד מיועד התקצוב עבור תמיכה בכפרי הסטודנטים ועבור תוכנית הדרך החדשה.
- כ-24 מיליון שקל למשרד רה"מ – התקצוב מיועד ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשם יישום פרויקט "אגם המידע הממשלתי" ועבור מערך הסייבר הלאומי, וכן 10 מיליון שקל עבור תחזוקת הכותל המערבי מערך הגיור הממשלתי ומוסדות בן-גוריון כחלק מההסכמים הקואליציוניים.
- בנוסף אושרה היום העברת כ-493 מיליון ש"ח עודפי 2020 בתקציב המוסד לביטוח לאומי לתקציב המוסד בשנת 2021 – התקצוב מיועד עבור הגדלת קצבאות הנכות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר סיכם את הדיון: "השלמנו תהליך מאוד ארוך שהתחיל אחרי שעבר תקציב הכנסת בקריאה ראשונה - תהליך שלם עם ריבים וצעקות, צחוקים, דמעות, הכל היה פה. אני רוצה לומר תודה לכולם ובמיוחד לשיר שפר שעוזבת את צוות הייעוץ המשפטי של ועדת הכספים. שיר תודה רבה והמון המון הצלחה בתפקיד החדש שלך. אני מודה גם לכל צוות הוועדה שנותן מעצמו בלא מעט שעות".
ח"כ ינון אזולאי: "היה שיתוף פעולה טוב של האופוזיציה במסגרת ההעברות, היו מריבות וכעסים וצעקות, אבל בסופו של דבר לצערי לא השגנו את מה שציפינו להשיג, ואותם 5,000 עובדים בתחום החינוך ילכו הביתה, זו תעודת עניות לממשלה, אני מרגיש עם זה רע מאוד. אני עדיין מקווה, שיעשה משהו ברגעים האחרונים, אני מבקש מכם, תעשו מה שניתן בסעיף הרלוונטי, תעשו מה שניתן ברגעים האלה, אלה מפרנסי אלפי משפחות שבסך-הכל מכניסים כמה מאות שקלים בחודש, בואו ננסה שלב כוחות בשביל".
|
|
