חולתא בחר בדבריו בחלק הפתוח לתקשורת להודות ליו"ר הוועדה על דבריו ועל ההזמנה להופיע בפני הוועדה בפעם הראשונה. המשך הדיון, כאמור, היה חסוי, אך להלן נקודות עיקריות מחלק זה:
חולתא אמר כי המל"ל נמצא בשלבי גיבוש מתקדמים של הערכת המצב הלאומית לישראל, תהליך גיבוש משמעותי וסדור, והיא צפויה להיות מוצגת לממשלה.
ראש המל"ל הדגיש כי הוא רואה חשיבות רבה לכך שהמל"ל פועלת להגברת השילוביות בין ארגוני הביטחון הלאומי, לשם מיצוי יעיל ומיטבי של היכולות והעוצמות ולשם צמצום פערים בין התכנון לביצוע.
הוא ציין את נושא הגרעין האירני כאתגר הליבה הראשון לפתחו של המל"ל ולפתחה של ישראל, וכי אף שאירן נוקטת בסחטנות גרעינית, הוא מאמין כי קהילה בינ"ל מאוחדת ונחושה עדיין יכולה לכפות על אירן ויתורים אסטרטגיים גדולים מבעבר.
אתגר הליבה השני בחשיבותו שציין ראש המל"ל הוא מיצוי הנורמליזציה ו"הסכמי אברהם", והדגיש כי המל"ל פועל בנושא בשיתוף כלל המשרדים והגופים הרלוונטיים - משרד החוץ, היכן שנדרש, ומעניק עוצמות היכן שאפשר. חולתא אמר כי המל"ל, יחד עם משרד החוץ וגופים נוספים, פועל להעמקת ההסכמים ואף הרחבתם מול מדינות נוספות.
ראש המל"ל התייחס גם לאחריות המל"ל למרחב האזרחי, והתמקד בחשיבות הבטחת הרציפות התפקודית בכל תרחיש חרום, החל בנזקי לחימה, דרך נזקי שינוי האקלים, אסונות טבע ועד להיערכות לכל סוג של פנדמיה עתידית, ולא רק הקורונה בהווה.
נושא משבר האקלים, אמר ראש המל"ל, הוכנס להערכת המצב הלאומית, ונבנה לו תרחיש ייחוס ייחודי לו, אך מהווה גם קרקע ליוזמות אזוריות ומדיניות.
המל"ל, בהנחיית ראש הממשלה, פועל כגוף מתכלל ומתאם את הטיפול בזירת הפנים על כלל היבטיה.
ראש המל"ל התבקש להתייחס למערכות הגלובליות כיום, והדגיש כי בראייתו המאזן הגלובלי משתנה כמו גם סוגיות כלכליות והשלכות קורונה המשפיעות על סדר היום של המדינה.
לאורך הדיון החסוי הדגישו חברי הוועדה את תפקיד המל"ל כגוף מטה אשר אמור, תוך כדי הצגת חלופות לדרג המדיני, לאתגר בעיקר את מערכת הביטחון.
