השר לשירותי דת מתן כהנא צפוי לפרסם השבוע את טיוטת תזכיר חוק הגיור, אולם טיוטת החוק שפורסמה באתר סרוגים מלמדת כי בניגוד להצהרותיו של כהנא, סמכויות הרבנות הראשית מופקעות ממנה באופן מוחלט.
על-פי הדיווח, החוק המוצע מאפשר אוטונומיה מוחלטת לדייני הגיור מבחינה הלכתית וממילא לא תהיה קיימת יותר פסיקה אחידה בענייני גיור. מנגנון פסילת הדיינים בידי הרב בראשי עליו הצהיר כהנא מתברר כחסר שיניים וככמעט בלתי אפשרי מבחינה מעשית. פגיעה משמעותית נוספת ברבנות הראשית קובעת כי גיורים פרטיים שלא הוכרו עד היום על-ידי הרבנות הראשית יוכרו בדיעבד על-ידי מערך הגיור הממלכתי.
ועדת ההיגוי שתקבע את כללי הגיור תמנה 5 אנשים מתוכם: השר הממונה על החוק ימנה את יו"ר הוועדה בהסכמת הרב הראשי, שני נציגים נוספים לשר, שני נציגים נוספים לרבנות הראשית. כלומר: רוב של שלושה אנשים לשר הממונה בוועדת ההיגוי.
נציג ועדת היגוי שקשור בגוף של גיור יוכל לקדם בוועדת היגוי החלטות בנושא גיורים אלה ולא יהיה מצוי בניגוד עניינים. כראש בית דיון מקומי לגיור יוכל לכהן גם רב צעיר שגילו מעל 30 ושרק יש לו כושר לכהן כרב עיר. כדיין בהרכב יוכל לשמש גם רב ישוב, רב אזורי, ראש ישיבה גבוהה או ישיבת הסדר בעל ותק של 10 שנים - בדומה לחוק הגיור של ח"כ יוליה מלינובסקי.
לרבנות הראשית או לוועדת ההיגוי לא תהיה שום סמכות הלכתית על הגיורים, אלא סמכות מנהלתית בלבד. יתרה מכך, בתי הדין המקומיים לגיור יכולים גם להכיר בגיורים פרטיים שנעשו בעבר ולא הוכרו על-ידי הרבנות.
פסילת בית דין לגיור שגייר בניגוד לכללים תדרוש החלטה פה אחד של ועדת ההיגוי, אך הדבר כמעט בלתי אפשרי לנוכח רוב מובנה ליברלי בוועדה. גם אם יפסלו דיין גיור, הפסילה לא תחול רטרואקטיבית על כלל הגיורים שנעשו בניגוד לכללים.
