חקירתו של
ניר חפץ במשטרה הייתה הוגנת ושגרתית, ולא הופעלו עליו לחצים פסולים - אומר רב-פקד בדימוס ניר שוורץ, שהיה החוקר הראשי של עד המדינה במשפטו של
בנימין נתניהו. לצד זאת מדגיש שוורץ (יום ב', 10.1.22), כי אינו יודע ואין לו אחריות על שהתרחש בבתי המעצר בהם הוחזק חפץ.
"לא היה איזה לחץ מיוחד, מסוים, חריג אחר שהתנהל בחקירה של ניר חפץ, לא לפני החקירה שלו ולא אחרי", אמר שוורץ. התובע, עו"ד
אסף עיסוק, שאל אותו מדוע התייחס למשפחתו של חפץ. שוורץ השיב, כי חפץ שמר למעשה על זכות השתיקה והחוקרים ביקשו לקבל ממנו גרסה כלשהי. במצב זה, הוסיף, הוא ניסה - כמו בחקירות אחרות - לפנות למימד הרגשי והסביר לחפץ ששתיקתו עלולה לפעול לרעתו בבית המשפט. "ככל שלא יתייחס בצורה רלוונטית, ההשלכות של הדברים הללו עלולות להיות הרסניות מבחינתו, כי אם הוא ייכנס לכלא - את המשפחה שלו הוא לא יראה ואת הילדים שלו הוא לא ייראה והחיים שלו יהיו כאלה".
עוד אמר שוורץ, כי חפץ יכול היה להיוועץ בעורך דינו בצורה מלאה ובכל זמן שרצה. לצד זאת הוא אמר, כי רק ברענון בפרקליטות התברר לו שיניב פלג, שהיה עוזרו בחקירה, לחץ על חפץ להחליף את עורך דינו [
ירון קוסטליץ, שהציע לו לשמור על זכות השתיקה ואינו מייצג עדי מדינה]. שוורץ הדגיש, שהוא רואה זאת בשלילה מוחלטת: "המתחם הזה של יחסי עו"ד-לקוח הוא מבחינתי מתחם קדוש. בעיני זה בעייתי. זה מקום שאסור להיכנס אליו".
"הלינה זה לא הילטון, הזינזאנה זה לא מרצדס"
בתשובה לשאלה על תנאי חקירתו של חפץ, אמר שוורץ: "החיים במהלך תקופת המעצר הם לא פיקניק. צריך לזכור שאדם נורמטיבי, שולפים אותו בארבע-חמש לפעמים שש בבוקר מביתו. מגיע צוות בלשים, מעיר את כל הבית, מתחילים לעשות חיפוש, ואז לוקחים אותו לחקירה ואז הוא הולך לבית משפט ולמעצר. הלינה במעצר זה לא בדיוק הילטון, והנסיעה בזינזאנה המשטרתית זה לא מרצדס, והשהות בחדרי החקירה היא לא נעימה. חוקרים אותך על דברים שיכול להיות שאתה מסתיר, והאוכל הוא גם לא אוכל גורמה. החיים לא נעימים. לא נוח להיות עצור, לא נעים להיות עצור.
"מבחינת חפץ לא נעשה שום דבר חריג, שום דבר שלא נעשה אצל עצורים אחרים בתיקים אחרים. ההתנהלות עם חפץ הייתה רגילה לחלוטין. כל מה שקורה במעצר הוא מחוץ לסמכות של המשטרה, סמכות בלעדית של שירות בתי הסוהר. בחקירה הוא קיבל אוכל, והוא קיבל טיפול רפואי ככל שאנחנו יכולים לתת. התנהגנו עם חפץ בהגינות ובכבוד, אפשר לראות את זה בצורה מאוד ברורה בחקירות. ראיתי פרסומים [על החקירה] וחשבתי שאולי הייתי במקום אחר. מאוד נרגעתי כשקראתי את כל הפרוטוקולים וראיתי שהכל בסדר. התנהלנו איתו בהוגנות, בכבוד, הוא קיבל זמן להתקלח, להתארגן ולהתרענן. כשהיו לו טענות רפואיות, טיפלנו בטענות שלו ככל שיכולנו".
לדברי שוורץ, חפץ קיבל מזון רב ואיש לא ממנו במכוון גישה למזון. הוא גם העביר לשב"ס מכתב בו חפץ הביע דאגה לבטחונו, ואשר בתחילתו כתב: "ברצוני להדגיש כי היחס שאני מקבל מאז מעצרי ע"י אנשי המשטרה, רשות ניירות ערך והשב"ס הינו מקצועי, מכבד ואנושי". לדבריו, אין הוא יודע מדוע השב"ס העביר את חפץ כמעט מדי יום בין בתי מעצר והדבר לא נעשה כלחץ עליו. עוד אמר שוורץ, כי מדי פעם התלונן חפץ שהוא עייף, אך זו אינה סיבה לעצור את החקירה - אם כי באחד הימים נעשתה הפסקה ופלג "עשה איתו ספורט". לדבריו, אין כל יסוד לטענה לפיה נמנעה מחפץ שינה במתכוון.
עיסוק: "באיזו מידה התרשמת שחפץ היה ממוקד בחקירתו? עד כמה נשאר מרוכז?". שוורץ: "הוא היה מאוד מרוכז. חפץ אמנם לא נתן גרסה בכל מהלך חקירתו עד לחתימת ההסכם, אבל כל מה שהוצג לו - הוא עיין בו בעיון רב. כל מה שהושמע לו, הוא ממש התעמק וניכר שהוא היה מאוד מתעניין במה שנעשה". לדברי שוורץ, חפץ גם קיבל טיפול רפואי ככל שנדרש.
כל אנשי להב עסקו בתיק 4000
עוד התייחס שוורץ לחקירתו של חפץ ביולי 2018, כאשר החוקרים ניסו להבין מתי קיבל מ
שאול אלוביץ מסמך של הרשות להגבלים עסקיים והעביר אותו לבקשתו לנתניהו. חפץ וההגנה טוענים שהחוקרים ניסו לשתול במוחו תאריך שיהיה מתאים להם, אך שוורץ דחה טענה זו. לדבריו, החוקרים עשו ניסיון כן למצוא את המועד ולכן הציגו בפני חפץ תאריכים של איכוני פגישות בינו לבין אלוביץ ובינו לבין נתניהו, בתקווה שהדבר יעזור לו להיזכר. "לאחר שזה לא צלח, רק אז ניגשנו לאופציה השנייה שהיא הלבשה של הממצאים החקירתיים, ולאחר ההלבשה הזו בעצם ניר הגיע לאיזושהי מסקנה אפשרית של מתי זה קרה".
בחקירה הנגדית לפרקליטו של נתניהו, עו"ד
בועז בן-צור, אמר שוורץ, כי כל יחידה להב 443 - מאות שוטרים - עסקה בחקירת תיק 4000. הוא גם אמר, כי פרקליטות מיסוי וכלכלה ליוותה את התיק, והליווי הצמוד ניתן בידי עוה"ד
יהודית תירוש ו
אמיר טבנקין. הם צפו בחקירתו של חפץ ומדי פעם הנחו - בהודעות כתובות או בעל-פה - את החוקרים.
בן-צור שאל האם החוקרים השוו את הסיקור של נתניהו בוואלה לסיקורו באמצעי תקשורת אחרים, או לסיקור של פוליטיקאים אחרים בוואלה. שוורץ השיב, כי הוא לא ביצע השוואות כאלו ואין הוא יודע האם חוקרים אחרים ניתחו את וואלה. עוד אמר, כי החוקרים מעולם לא השתמשו במונח "היענות חריגה" ביחס לסיקורו של נתניהו. הוא אישר, כי בכל ישיבות העדכון של החוקרים והפרקליטים בהן השתתף, איש לא אמר שיש צורך לבחון את כל סיקורו של נתניהו בוואלה, וכי הוא עצמו התבקש לבדוק רק "סיקור אוהד".