זכויות חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה הקבועות כיום במגוון של חוקים ופסקי דין, יהפכו ברמה העקרונית לזכויות יסוד - בדומה לזכויות הנוגעות ל
כבוד האדם וחרותו ולחופש העיסוק. זו משמעות טיוטת תזכיר חוק יסוד זכויות בחקירה ובמשפט הפלילי שמפרסם (יום ב', 17.1.22) משרד המשפטים.
בטיוטה מודגש, כי החוק המוצע לא יפגע בתוקפם של חוקים קיימים, כך שמשמעותו תהיה בהשפעה על חוקים עתידיים ובבחינת מהלכי הרשויות לאור עקרונות היסוד שייקבעו בו. שר המשפטים,
גדעון סער, מסר, כי בכוונתו להביא את הצעת החוק לממשלה ולכנסת כבר במושב הנוכחי של הכנסת, אשר יסתיים עם צאתה לפגרת הקיץ. סער לא התחייב שהחקיקה תושלם במושב זה.
בדברי ההסבר לטיוטה נאמר כי חוק כזה נחוץ "על-רקע ההכרה האוניברסלית והטבעית בצורך להגן על העצור, החשוד או הנאשם מפני כוחה העודף של המדינה ושל רשויות השיטור והאכיפה שלה, בעת שהוא נמצא במצב פגיע ומוחלש כמושא של חקירה או משפט פליליים. ההכרה בזכויות כאלה מקובלת באמנות בינלאומיות ואזוריות (כגון אמנת זכויות האדם האירופית) ובחוקותיהן של רבות מהמדינות הדמוקרטיות, הגם שקיימת שונות במידת הפירוט ובהיקף של הזכויות המוכרות".
החוק המוצע קובע את הזכות להליך פלילי הוגן ואת זכותו של חשוד להיוועץ ללא דיחוי בעורך דין במהלך חקירתו ולהיות מיוצג בידי עורך דין בכל הליך פלילי. יצוין, כי נוסח זה מהווה נסיגה מן האפשרות שהועלתה ולפיה תהיה לחשוד זכות לנוכחות של עורך דין בחקירתו (כמו בארה"ב) ומעגן את הזכויות הקיימות. עוד נקבע, כי כל עבירה פלילית חייבת להיקבע בחוק או על פיו וכי לא תהיה ענישה רטרואקטיבית על מעשים שלא היוו עבירה בעת שבוצעו. הטיוטה גם מונעת אחריות פלילית בהעדר אשמה, ומגבילה את אחריותו הפלילית של אדם למעשיו שלו.
עוד נאמר בחוק המוצע, כי "נאשם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית". החוק יעגן את הזכות להימנע מהפללה עצמית בעת חקירה (אך חשוד יהיה חייב להשיב על שאלות שאינן מפלילות אותו, ומי שאינו חשוד - על כל השאלות) ואת זכותו של נאשם שלא להעיד במשפטו (אם כי תישאר בעינה הקביעה לפיה הימנעות כזאת עשויה לחזק את הראיות נגדו).
משקל הולם לתכליות ההליך הפלילי
סעיף לו עשויה להיות משמעות מעשית רבה הוא זה הקובע, כי "מעצר ייעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו לפי כל דין". דומה לו הסעיף לפיו "חקירת עבירה תיעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו לפי כל דין". אומנם כללים אלו קיימים גם היום, אך העלאתם לדרגת חוק יסוד עשויה לחייב את שירות בתי הסוהר לבצע שינויים מרחיקי לכת בתנאי המעצר, ואולי להוביל לפסילת הודאות שיימסרו בשל חקירה פסולה.
התזכיר מציע גם להבטיח הגנה על זכויותיהם של נפגעי עבירה וקטינים, כאשר בנוגע לאחרונים - "יינתן משקל ראוי לשיקומו בעת הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו". עוד נקבע, כי מימוש החוק בכללותו יביא בחשבון מגבלות גוף ושפה. כמו בחוקי היסוד האחרים, גם כאן מוצע לקבוע שפגיעה בזכויות אלו תיעשה רק "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ואם אינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
לצד זאת, נקבע בצורה ייחודית ש"בהגנה על זכויות לפי חוק יסוד זה ובמימושן יינתן משקל הולם גם למכלול תכליות ההליך הפלילי, ובכללן שמירה על שלום הציבור וביטחונו האישי של אדם". הממשלה תוכל לשלול או להגביל זכויות בעת הכרזה על מצב חירום, "ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ואם לא יעלו על הנדרש". לבסוף נקבע, שכל שינוי בחוק זה ייעשה ברוב של לפחות 61 חברי כנסת.
