ועדת העבודה והרווחה החלה (יום ב', 7.2.22) לדון בהצעת החוק לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים, שיזמה יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן-מרום ושורת חברי כנסת - מהקואליציה והאופוזיציה - בעקבות אסון מירון. לדברי יו"ר הוועדה, "הצעת החוק נכתבה בדם, מתוך כאב ומהלב, ובשם משפחות רבות שאבדו את יקיריהן באסונות גדולים. כל פעם מחדש המדינה שלחה אותם לבתי המשפט, אך במוקדם או במאוחר היא השתתפה בפיצוי האזרחים". לדבריה, יש לשמוע את האזרחים שנפגעו, נבין מה הם עוברים אחרי אירוע מזעזע כמו שחוו ואת היעדר הליווי, כאשר המדינה נעלמה והפקירה אותם להתמודד עם אסון חדש. זהו עוול נוסף שאנו מנסים למנוע. היא הודתה כי "החוק הזה הוא אתגר, מורכב, אך יש לפתוח את הראש ולחשוב דורות קדימה ולהגיע לנוסח מוסכם, ובכך נתרום לחוסנה של המדינה והחברה".
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, הדגיש כי רוב המשפחות באסון מירון, של ההרוגים או הפצועים, הן משפחות מרובות ילדים, ואסור לעכב להן עוד את הפיצוי. "יש השלכות קשות למשפחות אלו, למתי ממתינים - כשכבר יהיה מאחור מדי?! הקצבאות לא מיועדות להתמודד עם אסון בסדר גודל כזה". לדבריו, "שוויון" הוא מושג תיאורטי, ויש נפגעים שונים באסונות שונים. הוא הזהיר כי האוצר ידרוש לקזז את סכום הפיצוי מזכאות הבטחת-הכנסה, ודרש לקבוע פיצוי גם לפצועים.
לדעת ד"ר ענבל בלאו, חוקרת בקריה האקדמית אונו, "זהו חוק שאין מוסרי, שוויוני, כללי וצופה פני עתיד כמוהו. המערכת איננה מסוגלת להתמודד עם אסונות בסדרי גודל כאלו, והמדינה מרגישה מוסרית לקבוצת הנפגעים גם אם היא איננה 'אשמה' משפטית". בקרוב יתפרסם ספרה של בלאו "אחרי המבול" - מנגנוני פיצוי באירועים רבי נפגעים בישראל.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "האוצר תמיד בתחילה מתנגד לשלם, ולכן החוק עורך סדר במדינה מודרנית", וקרא להסדיר את אי-קיזוז הפיצוי - לעניין שאר קצבאות הביטוח הלאומי ואת הפטור ממס של הפיצוי. הוא הזהיר את יו"ר הוועדה כי "האוצר ממתין שתתעייפי - כדי שלא יצטרכו לשלם". חברו לסיעה, יעקב אשר, הוסיף את הצורך במלווה ממשלתי רשמי למשפחות, שיוודא את הענקת הסיוע הפיזי והנפשי למשפחות.
עלי בינג, רכז ביטוח לאומי באגף התקציבים, השיב כי לקצבת הבטחת הכנסה יש מדדים שונים, מה ואיך נחשב להכנסה. אלמן או אלמנה תקבל קצבת שארים ללא קשר למספר הנפגעים באסון, ולצורך השוויון מול שאר האזרחים יש להתייחס לפיצוי כהכנסה. לדבריו, האוצר איננו מתנגד לחוק, והוא יגבש את התייחסותו והערותיו בהקדם. לדברי עו"ד רוני מר, מהלשכה המשפטית שבאוצר, המדינה לא מתייחסת בחוק לאחריותה באסון, והביע אף-הוא חשש מפגיעה בשוויון אם יקבע בחוק גובה הפיצוי בגלל מספר הנפגעים באסון.
