נתונים:
שר ההגנה הלובי, יוניס ג'עבר Younis Jaber, הגיע ביום ג', 26.1.10, למוסקבה כדי לחתום על שורה של הסכמים צבאיים בין טריפולי למוסקבה, ביניהם הסכם על מכירת שתי חטיבות של טילי היירוט הרוסיים המתקדמים מדגם S-300 PMU-2. בכל חטיבת טילים יש 4 סוללות של טילי יירוט. אספקה של 15 מפציצים רוסיים לטווח ארוך מדגם Su-35. לפחות 8 מטוסי קרב הפצצה מדגם Su-30MK2. במסגרת העסקה, לוב גם תרכוש מרוסיה כ-50 טנקים מדגם T-90, והתעשיה הצבאית הרוסית תשדרג 140 טנקים לוביים מדגם T-72. לוב התנתה קבלת טילי היירוט בהקדם, עוד לפני סוף 2010, בקיום עסקת הנשק כולה.
זוהי הסיבה העיקרית מדוע היועץ האירני לביטחון לאומי, סעיד ג'אלילי, ביטל ביום ב', 25.1.10, את ביקורו במוסקבה. ג'אלילי, שהיה צריך להגיע למוסקבה השבוע לביקור בן שלושה ימים, רצה להעמיד במרכז ביקורו את שאלת אספקת טילי ה-S-300 PMU-2 לאירן. מוסקבה סירבה לדון עם ג'אלילי באספקת טילי ה-S-300 PMU-2, באומרה כי עדיין עוד לא הגיעה השעה לכך.
מה שהרגיז את האירנים במיוחד בהתנהגות הרוסית, היה כי נציגי הסוכנות הרוסית המרכזית למכירת נשק, Rosoboronexport, שהשתתפו בסוף שבוע שעבר ביריד נשק צבאי שנערך בבחריין, הציגו שם למכירה את טילי ה-S-300 PMU-2, כאשר הם מבטיחים למתעניינים זמני אספקה נוחים וקרובים.
למרות שמוסקבה חתמה הסכמים עם טהרן ועם דמשק למכור להן, בעסקה משולשת, את הטילים האלה (רוסיה תעביר את הטילים לסוריה, אירן תשלם, ומשם הטילים יועברו לאירן) - הרוסים, הנתונים תחת לחץ אמריקני וישראלי, מסרבים לקיים אותה. וזאת
למרות שצוותים אירניים להפעלת הטילים סיימו את אימוניהם ברוסיה בסוף 2008.
משמעויות אפשריות
האם ייתכן כי עסקה זאת (בין לוב לרוסיה) הינה בעצם עסקה סיבובית נוספת ביוזמת אירן, לפיה אירן תשלם (2 מיליארד דולר) והטילים יועברו מלוב לאירן? תמוהה בייחוד ההתניה של לוב לקיום העסקה בכך שהטילים יסופקו עוד לפני סוף 2010.
בנוסף, לא ברור הצורך הבהול והחיוני של לוב לקבלת אמל"ח כה חדיש, כולל מטוסי תקיפה ארוכי טווח - האם יש ללוב אויב אותו היא צריכה לתקוף ואף להתגונן מפניו? סביר יותר שאמל"ח זה הינו מתאים יותר עבור אירן מאשר עבור לוב.
מעסקה זאת רוסיה תהיה נשכרת משני הצדדים - גם תקבל את כספה וגם תוכל לצאת נקייה, שכן היא לא מכרה אותם לאירן ואין לה שליטה על ההחלטות של לוב.
