ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 8.2.22) באתגרי הדיור בחברה החרדית. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון פתח את הדיון, שכונס לבקשת ח"כ יעקב אשר וח"כ אורי מקלב, בציינו כי המאבק למען דיור בחברה החרדית אינו צריך להיות נחלתם של ח"כים חרדים בלבד, וכי האתגר הוא לייצר עתודות לבנייה ולשווק בחברה החרדית. ביטון הוסיף כי לא כל ישוב פתוח בפני החרדים, ישנם ישובים ששיטתית לא אפשרו תכנון דיור עבור חרדים. כמו-כן, יישובים רבים לא מקבלים בפועל את החברה החרדית ולעומתם אחרים נושאים בנטל באחוזים גבוהים מדי. בהקשר זה ציין ביטון כי החרדים מהווים עשרה אחוז מהאוכלוסייה הכללית, כך שאם בכל ישוב היו מקצים עשרה אחוזים מהבנייה לחרדים - המצב היה טוב יותר. אשר עמד על הצורך בקביעת יעדים לצביון החרדי ובמציאת פתרונות אמיתיים. לדבריו, אם בונים אז בונים לכולם, לרבות החרדים, וגם המדינה מכירה בזה שיש תדריך מיוחד להקמת שכונות חרדיות, הכולל פרמטרים - איך לבנות את הדירות, ענייני תחבורה ציבורית וכיוצא בזה. אשר הוסיף כי כאשר אין יעדים ואין מספיק תכנון מצד הממשלה מדובר בהדרה הלכה למעשה. בנוסף, הדגיש כי מצוקת הדיור קשה יותר בציבור החרדי היא יותר עקב גיל נישואין מוקדם יותר בקרב הזוגות הצעירים החרדים. ח"כ אשר ציין כי העיר שפיר אמורה הייתה לייצר פתרון של עשרת אלפים יחידות דיור בזמן הקרוב, אולם לדבריו גם זה ירד מן הפרק. כן הוסיף כי בערים כדוגמת אשקלון ובאשר שבע - אין הקצאה לשכונות חרדיות, ולכן בכל מקום שיש בינוי מסיבי עם הסכמי גג - יש להקצות כ-15% מתוך סך הדירות המתוכננות עבור המגזר החרדי. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן, הסתייג מן השימוש בביטוי "הבעיה של המגזר החרדי", וציין כי לדעתו יש להתייחס לסוגיית הדיור בקרב המגזר החרדי כאל אתגר. פרידמן הציג את נתוני גידול משקי הבית החרדיים עד לשנת 2045, והדגיש כי הגידול יהא משמעותי, כך שיהיה צורך לספק עבור כ-10,000 זוגות חרדים בשנה פתרונות דיור במהלך השנים הקרובות. עוד ציין כי כמחצית מהזוגות הללו יקבלו פתרונות דיור בערים הקיימות. לדבריו, משרד השיכון לא יכול להקים שכונה חרדית ללא הסכמת ראשי ערים. עוד הוסיף כי הציבור חרדי נדרש לצורכי דיור יותר יקרים מהציבור הכללים, הכרוכים בהקמת יותר מקוואות, בתי ספר ובתי כנסת. כל תושב שנמצא בעיר, עולה לרשות כ-9,000 שקלים, ציין, ולעומת זאת אזרח חרדי עולה לרשות כ-30 אלף שקלים בשנה, דבר המחייב את המדינה לתת יותר כסף לרשויות עבור התושבים החרדים. פרידמן הסביר כי בדיונים עם ראשי הערים ומשרד האוצר עלתה בקשה מטעם משרד השיכון להעלות את התקציבים הניתנים לרשויות עבור תושבים חרדים כדי שניתן יהיה לקדם שכונות חרדיות ביתר קלות. עוד ציין פרידמן, כי שנת 2021 הייתה השנה שבה שווקו הכי הרבה יחידות דיור לציבור החרדי מאז שנת 2016 - 6,394 יחידות דיור. לפי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בשנים 2017-2016 היו 0 עתודות תכנוניות. כלומר, המחסנית הייתה כמעט ריקה ולא היה תכנון, וזוהי הבעיה המרכזית. לכן, הסביר, האתגר כיום הוא גדול. הנקודה השנייה, היא שהגענו למימוש של 79 אחוז מכלל מסך כל התוכניות שאושרו לאחרונה, כלומר עוד 21 אחוז והמחסנית תהיה למעשה ריקה. היעד מבחינת תוכניות דיור ממשלתיות המקודמות לאוכלוסייה החרדית עומד על 43,603 יח"ד. היעדים לשנת 2022 הם אגרסיביים, ויש רצון להגיע ל-8,537 יח"ד מאושרות בקרקע מדינה, כאשר מתוך ההגרלות של מחיר מטרה יוקצו 3,854 יחידות לציבור החרדי. פרידמן הוסיף כי מאחר שפתרונות הדיור מאוד מוגבלים והקרקעות מוגבלות, נבחרו 12 ערים בהן תקודם התחדשות עירונית, מתוכן 4 ערים רלוונטיות לציבור החרדי ירושלים, בת ים, חיפה ובית שמש. לפי פרידמן, משיחות שקיים עם 30 ראשי רשויות, עולה כי רק 9 ראשי רשויות הסכימו להיפגש עמו כדי לדון בנושא, ומתוכם רק 2 הראו מוכנות אמתית לחתימה על הסכמי גג עבור הציבור החרדי. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי במבחן התוצאה מצוקת הדיור במגזר החרדי פירושה היא מגורים של אנשים במחסנים, בחניות, בחללים בגודל של 15 מ"ר, ללא חלון. מקלב הוסיף כי מדובר בתנאים קשים ביותר ולכן כשמדברים על פתרונות הדחיפות היא מאוד גדולה. הבנייה לא צריכה להיות יותר מדי לגובה - עד 10 קומות, כאשר אפשר לבצע עירוב שימושים במבנה, ולהקים בקומות העליונות מבני ציבור. כלומר, לפי מקלב בנייה רוויה היא אפשרית, וישנם פתרונות, אולם יש צורך בתכנון ושיווק מסיביים יותר. צריך לשקול מתן תמריצים לראשי הערים או הצבת תנאי סף. מקלב מוסיף כי בשכונת רמת שלמה בירושלים, המזוהה עם הציבור החרדי קנו אננשים שלא מהמגזר החרדי. ח"כ שרון רופא אופיר אמרה כי בעיית הדיור היא מצוקה המשותפת לכולם. היום לקנות דירה במדינת ישראל זו משימה עד כמעט בלתי אפשרית. עוד עמדה על הצורך לדון בפתרונות לכלל האוכלוסייה בישראל, ולזנוח את החלוקה למגזרים ביחס לנושא: "הגיע הזמן בשנת 2022 להניח בצד את כל הטייטלים ולהתייחס לחברה הישראלית בכללותה, כמקשה אחת", אמרה רופא אופיר. ח"כ יצחק פינדרוס ציין כי הממשלה הקודמת לא עשתה את מה שצריך לעשות ונכשלה בנושא הדיור, ובטח בדיור של הציבור החרדי. לדעתו, ערים חדשות לא יפתרו את הבעיה, ולכן הדרך היחידה היא מציאת פתרונות למול ראשי ערים. בנוסף, ציין כי עלות תושב חרדי לרשות המקומית היא פחותה ביחס לתושב חילוני. מוסדות הציבור בכל מקרה מדינת ישראל צריכה לבנות, ולכן המדינה צריכה לבוא לראשי הערים ולקחת על עצמה את הדבר הזה. אם האוצר, למשל, יציע לראשי העיר לממן הקמת גשרים, כבישים ומחלפים - זה יכול לעבוד וצריך לחשוב כיצד מפצים ראשי ערים, אמר פינדרוס. ח"כ יעקב מרגי הצטרף לדבריו של פינדרוס והעיר כי בממשלה הקודמת אכן לא עשו מספיק. כמו-כן, הוסיף מרגי, אין תוכניות צופות פני עתיד. עוד הוסיף כי צריך להילחם ולא להרים ידיים אל מול ראשי הערים, וכי הציבור החרדי פשוט משלים עם זה שהוא לא מקבל את הצרכים שלו ולראיה - ישנם מגורים בחניונים, גגות, בייסטמנים. מרגי הוסיף כי צריך להקים לפחות 3 ערים חרדיות, בדרום, במרכז ובצפון. ביחס להתחדשות עירונית ציין מרגי כי היא מתארכת לשנים ארוכות מדי. "אנחנו רוצים לשמוע מה היעדים, הזמנים והאתגרים שעומדים בפנינו, ואולי גם מוטל עלינו לקדם זאת בחקיקה", אמר. רפרנט שיכון באגף תקציבים במשרד האוצר, יפתח עשהאל אמר כי האוצר עובד בנושא בשיתוף פעולה עם מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, מה שהוביל להישגים שיווקיים בשנת 2021, גם לציבור הכולל וגם לחברה החרדית. כמו-כן, התקצוב של השכונות האלו נעשה בשיתוף של האוצר עם משרד הבינוי ושהיכון. מימון מוסדות הציבור הוא בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. ביחס להסכמי הגג אמר כי משרד השיכון יודע לשבת עם ראשי עיר ולעשות את ההתאמות הנדרשות לציבור החרדי. יו"ר ועדת משנה לתכנון ובנייה בעיריית אלעד, אבי שטרן אמר כי בעיר שלו העירייה הצליחה להוריד את משך התכנון לשנתיים בערך. מצד שני, הבעיה היא שהרבה גורמים לא מדברים אחד עם השני: משרד השיכון מתכנן, משרד הפנים צריך לאשר ועדת גבולות, האוצר מאשר את התקציבים. משכך, יש צורך במתכלל תכנוני במדינת ישראל. כמו-כן, הדגיש כי יש לשים לב כי נדרש לייצר תעסוקה וגם תחבורה ציבורית טובה, תוך חיבור ערים כמו אלעד וראש העין למטרו העתידי. "אלעד היא הפריפריה של המרכז", אמר שטרן. ח"כ מיכאל מלכיאלי הוסיף כי חלק מהפשעים של הממשלה הזו זו החלטת שרת הפנים לביטול ההקצאות החרדיות בקריית גת. "בהחלטה אחת אלפי יחידות דיור ירדו לטמיון, ומה הפתרון שמציעים לנו? שולחים אותנו מעבר לערי החושך. השרה שקד צריכה להחזיר את ההחלטה הזו, אסור לנקום בציבור שלם", אמר מלכיאלי. חבר נשיאות התאחדות נשיאות בוני הארץ, אברהם להב, הוסיף כי המדינה מגבילה את החרדים לקנות רק במקום המתוכנן לחרדים וכי המדינה חייבת לתכנן לציבור החרדי. ישנו ספר פרוגרמה המכיל תוכניות לכלל אוכלוסייה. אנו רואים כבר מחסור בפרוגרמה, של בערך 6000 יח"ד לשנה, כך שבמצטבר ב-5 השנים האחרונות הגענו ללמעלה מ-25,000 יחידות דיור שלא קיימות. עוד ציין כי מצוקת הדיור בערים החרדיות מביאה למצב קטסטרופלי ומסוכן, שבו נבנות יחידות דיור ללא היתר. נציגת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עו"ד מיכל גורן, ציינה כי זה נהדר שיש תכנון עירוני וצריך להתאמו לאוכלוסייה ספציפית, אבל אותו תדריך לתכנון עירוני של משרד השיכון, מצהיר על הצורך בצניעות מגדרית ועל הצורך בהפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי. "מה שאנו רואים כבעיה, משרד הבינוי והשיכון הופך לנורמה. התדריך פורסם בנובמבר 2020 והוקפא בשנת 2021. אנו חושבים שצריך לפעול בכל האמצעים כדי לפרסם תדריך מעודכן שעולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של השיטה", אמרה עו"ד גורן. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן סיכם את דבריו וציין כי ישנם כל כך הרבה הגבלות וחסמים שמקשים על העבודה והופכים תוכניות לבלתי רלוונטיות. לדבירו, לותמ"ל אין טעם להעלות הצעות, שכן החסמים גורמים לכך שמסיימים לעבוד על תוכניות שההיתכנות שלהן בסוף היא נמוכה. בנוסף, הרבה מאוד ראשי עיר בשנת בחירות לא יהיו מוכנים להיות אמיצים מספיק כדי להגיד שבונים לחרדים. פרידמן ביקש לבסוף את עזרת ועדת הכלכלה אל מול ראשי ערים, וגם מול האוצר ביחס לנושא של תקצוב מיוחד. עוד אמר פרידמן כי הוא הולך לקדם את כל הפתרונות שעומדים לרשותו וציין: "אין פתרון אחד, זה כל הפתרונות ביחד. הבעיה גדולה פי 10 מכל הפתרונות הקיימים". ח"כ ביטון סיכם את הישיבה ואמר כי כל אזרח בישראל באשר הוא זכאי וראוי לקורת גג מכבדת, בהתבסס על זכות היסוד לחיים בכבוד ולקורת גג. "היכן שיש בעיות קשות יותר צריך לעשות מאמץ גדול יותר", אמר ביטון, ודרש ממשרד השיכון להציג לוועדה בפגישה הבאה יעדים רב שנתיים בהקשר של פתרונות דיור בחברה החרדית, לרבות תכנון, בינוי ושיווק. "ראינו פה גל שיווקים של השנה הקודמת שהוא סביר ביחס לעבר, גם השנה הנוכחית יכולה להיות כזו אבל הבעיה הכי גדולה היא עתודות התכנון", הבהיר יו"ר הוועדה. בנוסף, מנה את החסמים הכלליים והמקומיים ביחס למשבר, וביניהם עבודת הממשלה הבין-משרדית. ביטון הציע כי פרויקטורים להאצת תכנון והסרת חסמים נקודתיים יכולים לסייע לקידום הסוגיה. נוסף על היבטי התכנון, אמר ביטון, יש גם להתמקד בפיתוח תעסוקתי ותחבורתי. לבסוף, קרא יו"ר הוועדה לראשי הערים שלא לפחד מגיוון של אוכלוסיות בתוך הערים, אשר יוצר איכות חיים לכולם, וכן לגלות רצון טוב ונפש חפצה לחיים משותפים בשלום.