ועדת החוץ הביטחון החלה השבוע (8.2.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021.
יו"ר הוועדה רם בן-
ברק פתח את הדיון ואמר: "החברה הישראלית היא פסיפס של תרבויות, מגזרים, שבטים וקהלים שהשוני באופי של כל אחד ואחד הוא שמרכיב את הפלא שהוא מדינת ישראל. לצערי הרב, בעשורים האחרונים יש מגמה של ניכור והתרחקות, במקום שילוב לטובת המטרה הנעלה שכולנו רוצים בטובתה, מדינת ישראל. אולי יש כאלה שסבורים שחוק הגיוס הוא נגד מגזר זה או אחר, אבל דעתי הפוכה - החוק בא לחבר ולקרב בין כל המגזרים. בדיונים נשמע את כולם ונכניס שינויים ככל שיידרשו, מתוך תקווה שבסוף נגיע לנוסח בהסכמה וברוח טובה".
עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, סקר את גלגוליה של הצעת החוק ואת עיקריה ואמר: "מטרת ההצעה - לפעול לצמצום אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולצד זאת לקדם את השתלבותם של חרדים בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכל תוך הכרה בערך לימוד התורה. חשוב להדגיש כי ההצעה מבקשת להזיז את נקודת האיזון כפי שהופיעה בגרסאות קודמות של פרק זה בחוק שירות ביטחון, ולהעמיד את נושא השילוב בתעסוקה ובמשק כמטרה עצמאית ועיקרית, יחד עם המטרות האחרות שצוינו, צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות צבאי סדיר והכרה בערך לימוד התורה. הדבר בא לידי ביטוי כבר בסעיף המטרה המוצע לפרק ג'1, ובהמשך בסעיפי החוק השונים המוצעים.
חסם עיקרי
"אחד החסמים העיקריים לכניסה לשוק העבודה, הוא איסור היציאה לעבודה בכל התקופה בה מוגדר הפרט כ'דחוי שירות'. בהקשר זה, ועל-מנת לאזן בין תכליות הצעת החוק השונות, תיקון משמעותי נוסף מתייחס לגיל הפטור משירות סדיר, לאחר דחיית השירות. מוצע כי כהוראת קבע יעמוד גיל הפטור על 23. כן מוצע כי עם כניסת החוק לתוקף הוא ירד, כהוראת שעה, לגיל 21 למשך שנתיים, ולגיל 22 לשנה נוספת. הוראת השעה נדרשת, בין היתר, על-מנת להתמודד עם המצב הכלכלי אליו נקלעה מדינת ישראל, יחד עם העולם כולו, בעקבות מגפת הקורונה והצעדים שנדרשו על-מנת להתמודד איתה. לאור החשיבות שבהתאוששות שוק התעסוקה, מוצע לאפשר שילובם של חרדים בעבודה באופן מהיר שיסייע הן למשק והן לציבור החרדי שהמשבר לא פסח עליו.
"כמו ההצעה שהוגשה בשנת 2018, גם ההצעה הנוכחית דורשת עמידה ביעדי גיוס, המפורטים בתוספת להצעת החוק. נתוני הבסיס לצורך קביעת היעדים, נקבעו כנתוני הגיוס בשנת הגיוס 2019 . היעדים עולים משנה לשנה, כאשר בשנים הראשונות נדרשת עלייה משמעותית בשיעור המתגייסים מתוך בני המחזור הרלוונטי, ובהמשך מוצמד היעד לעלייה בשנתוני הגיוס.
"בנוסף, וממועד כניסת החוק לתוקף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר למיועדים לשירות ביטחון (מלש"ב) חרדים, החל מגיל 21, באחת משתי חלופות: הכשרה ביטחונית של כשלושה חודשים או הכשרת חירום והצלה של כשלושה שבועות לצד הכשרה מקצועית. מטרת מסלולים אלה לאפשר לצעירים חרדים שהגיעו לגיל 21 וטרם ביצעו שירות - לבצע הכשרה קצרה שתאפשר הצטרפותם למערך המילואים ותסייע באפשרותם להיקלט בשוק העבודה.
"בנוסף, מוצע לאפשר למלש"ב חרדים לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי, מגיל 20, ולנשואים מגיל 19. כמו-כן, מונחת על שולחן הוועדה הצעה לתיקון חוק השירות הלאומי-אזרחי, שאף היא באה לאפשר מסלולי שירות נוספים לבני המגזר החרדי.
"חשוב לי להזכיר כי שר הביטחון מקדם, במקביל לקידומה של הצעת החוק שלפניכם, מתווה שירות חדש שיפנה לכלל האוכלוסייה בישראל. הממשלה החליטה על הקמת צוות שיבחן את הנושא ויביא בפני השרים המלצה. אנו רואים את הצעת החוק הנוכחית כצעד מגשר, בין המצב הנוכחי ובין מתווה השירות העתידי. לא ניתן להמתין להשלמת עבודת הצוות נוכח המצב המשפטי אליו הגענו, עם החלטת בג"ץ על בטלות ההסדר הקיים שמועד בטלותו נדחה מספר פעמים, ועל כן אנו מבקשים לאשר את הצעת החוק שהנחנו בפניכם, לעת הזו, ואנו נוסיף ונעדכן את הכנסת לאחר סיום עבודת צוות מתווה השירות", דברי עו"ד אופיר.
תאיר איפרגן, הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה: "עם הורדת גיל הפטור לחרדים, יועלו יעדי הממשלה לשילוב חרדים בתעסוקה ואנחנו ערוכים לכך. 26 אלף חרדים צפויים להצטרף לשוק העבודה מיד, ועוד 9,000 בשנתיים לאחר מכן ויש לנו תוכנית רב-שנתית סדורה, שבנינו עם משרד האוצר, לתת להם מענה בהכשרות, הכוון תעסוקתי ועוד".
