העיתונאי תומר גנון, אשר פרסם בעיתון כלכליסט את סדרת הכתבות על הריגול המשטרתי באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, הצהיר כי לא יחשוף את מקורותיו. זאת, לנוכח קריאות שהופנו לעברו לחשוף מקורות כדי לאמת את הפרסומים ולנוכח הודעות המשטרה והפרקליטות שהכחישו חלק ניכר מן הפרסומים.
"נשבעתי למקורותי: אגן עליכם עד ש- כל
- האמת תתגלה. הבטחתי: אעשה כל שביכולתי שלא תגמרו כמו ליאורה גלאט-ברקוביץ', ענת קם, או אדוארד סנודן", צייץ (שבת, 19.2.22) בחשבון הטוויטר שלו. "התחייבתי: אגן על כל היקר לכם - חרות, משפחה, קריירה- כי בחרתם לא לשתוק ולחשוף את האמת. סיכנתי את שמי הטוב לא בגלל תמימות. רק כי בדקתי את העובדות", כתב.
בעקבות דברים אלה צייץ העיתונאי גור מגידו כי עיתונאי יכול לדעת מה אומרים מקורותיו, ועל מה מעידים לכאורה מסמכים שבידיו. "כשיש הכחשה אלה "טענות", או "עובדות לכאורה" (על-פי מסמכים). בוודאי לא "האמת". אל תאמינו לאף עיתונאי שאומר שהוא יודע את "האמת" או את "כל האמת". בטח לא לגבי אירוע שנמשך 9 שנים. זו שרלטנות. בהגדרה", טען.
ענת קם, שהייתה המקור של העיתונאי
אורי בלאו והורשעה בשל הדלפת החומרים הצבאיים שאליהם נחשפה, כתבה בתגובה לדבריו של גנון כי העיתונאי מכלכליסט פעל בחובבנות. "חשבתי להסתפק בגלגול עיניים, אבל הנושא חשוב מדי. אז ככה: גם אורי, שקיבל אוצר חסר תקדים, לא הסתפק במסמכים שלי והוסיף ראיונות ושיחות רקע לכתבות שלו. יש גבול כמה אפשר לחסות בצל הרצון המבורך להגן על המקור שלך. עברת את הגבול הזה. אל תשתמש במקרה שלי להצדיק חובבנות מצדך. כמו-כן המקרה של סנודן כל כך שונה מהמקרים שלי ושל עו"ד גלאט-ברקוביץ שזה להוסיף חובבנות על חובבנות להזכיר את כולנו בנשימה אחת", כתבה בחשבון הטוויטר שלה.
מאוחר יותר נעלם חשבונו של גנון מן הטוויטר ולא ניתן היה להיכנס אליו.
