סקר שפרסם (יום א', 13.3.22) משרד הבריאות בחן בשנת 2021 בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות את רמת השחיקה שלהם וגילה כי עובדי מערכת הבריאות שחוקים יותר מבעבר ותשושים רגשית. זאת, בהשוואה לסקר דומה שנערך בשנת 2018.
נקודת החתך לשחיקה גבוהה נקבעה כ-4.0. בסקר השחיקה הלאומי שנערך בשנת 2018 נמצא קשר גבוה בין ציון שחיקה 4.0 ומעלה לבין מדדי תוצאה אחרים שנבדקו בסקר: תסמיני דיכאון, פגיעה בבריאות, רצון לעזוב את המקצוע וחשיפה לתאונות.
בסקר השתתפו 33,939 עובדים במערכת הבריאות, המהווים 21% מכלל העובדים. 34% מהעובדים שהשיבו לסקר הוגדרו כבעלי שחיקה גבוהה (בהשוואה ל32% ב-2018). רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב סקטור הרפואה, ובפרט בקרב רופאים מתמחים וסטאז'רים (ציון 4.39 ו-4.16 בהתאמה). שחיקתם של הסטאז'רים אף עלתה באופן מובהק בהשוואה לשנת 2018. רמות גבוהות של שחיקה נמצאו גם בקרב טכנאי רנטגן, רוקחים, אחיות מוסמכות ואחיות אקדמאיות.
שחיקה גבוהה יותר נמצאה בקרב עובדי בתי החולים בהשוואה לעובדי קופות החולים, לעובדי משרד הבריאות ולעובדי המוסדות הסיעודיים. בבחינת מערכים בבתי החולים, נמדדה שחיקה גבוהה במחלקות הפנימיות, במחלקות לרפואה דחופה, במחלקות הכירורגיה ובמכוני הדימות. מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה יותר נמצאה בקרב עובדי בתי מרקחת.
עובדי בתי החולים ומוסדות סיעודיים, אשר עבדו במחלקות הקורונה, דיווחו על רמות שחיקה גבוהות יותר לעומת מי שלא עבד במחלקות קורונה (44% ברמת שחיקה 4 ומעלה לעומת 34%), סימפטומים של דיכאון (26% לעומת 20%), רצון לעזוב את המקצוע (17% לעומת 14%), פגיעה בתפקוד בעבודה (18% לעומת 14%) וחשיפה לתאונות ומצבי סיכון לאחר שעות העבודה (23% לעומת 12%).