שישה בכירים לשעבר ברשויות מקומיות ימשיכו לקבל פנסיה חורגת, בסכום המוערך ב-21 מיליון שקל, שכן העתירות נגד פנסיות אלו הוגשו שנים רבות לאחר שהכנסת החליטה עליהן. כך קובעת (יום ב', 14.3.22) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.
הבכירים בהם מדובר: ז'קי לוי, שהיה ראש עיריית בית שאן בשנים 2013-2003 וחזר לתפקיד בשנת 2018 (והיה חבר כנסת בשנים 2018-2015); אכרם חסון, שהיה ראש עיריית עיר הכרמל (איחוד דליית אל-כרמל ועספיא) בשנים 2008-2004 (וחבר כנסת בשנים 2013-2012 ו-2019-2016); צביקה כהן, שהיה ראש המועצה והעירייה באלעד בשנים 2008-2004 (וכיום סגן ראש עיריית ירושלים); אמנון כהן, שהיה ממלא-מקום ראש עיריית רמלה בשנת 1998 (וחבר כנסת בשנים 2015-1999); עאדל עמאר, שהיה ראש מועצת ג'וליס בשנים 1998-1993; ועוזי אהרון, שהיה ממלא-מקום ראש עיריית אור יהודה וכיום חבר במועצת העיר.
עד שנת 1999 שולמה פנסיה תקציבית רק לראש רשות או סגנו שפרשו בגיל 45 ומעלה. באותה שנה קבעה ועדת הפנים של הכנסת, כי הפנסיה תינתן גם למי שפרש בגיל צעיר יותר, אך התשלומים יחלו רק בהגיעו לגיל 45; היא לא קבעה מתי החלטה זו תיכנס לתוקף ולכן היא הייתה אמורה לחול רק מיוני 1999. אלא שבפועל משרד הפנים יישם אותה בטעות גם לגבי ששת הבכירים, שחדלו לשמש בתפקידיהם (כראשי רשויות או סגניהם) בעקבות הבחירות המוניציפליות בנובמבר 1998. הטעות התגלתה לאחר מספר שנים, ושרי הפנים אלי ישי ואריה דרעי ביקשו מהוועדה אישור רטרואקטיבי, אך הוא ניתן רק בשנת 2017.
נגד החלטה זו הוגשו ארבע עתירות: שתיים מהן ביקשו לבטל אותה, ושתיים מהן ביקשו להחיל אותה גם על העותרים. בפועל נותרה עתירה אחת מכל סוג; יעל גרמן, שהייתה ראש עיריית הרצליה (2013-1998) ולאחר מכן שרת הבריאות ושגרירת ישראל בצרפת, ביקשה להחיל אותה עליה. בנובמבר אשתקד שבה ועדת הפנים ואישרה את ההחלטה משנת 2017, למרות שהיועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, סבר שיש לבטל אותה אך רק להפסיק את התשלומים בעתיד. הכנסת, לעומתו, ביקשה לדחות את העתירות.
