חברת יורוקום, שהייתה בשליטתו של שאול אלוביץ ומצויה כעת בפירוק, תשלם קנס של 400,000 שקל בתיקי בזק ו-4000 במסגרת הסדר טיעון עימה. כתב האישום המתוקן הוגש (יום ג', 22.3.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההסדר אינו משליך על התיקים העיקריים בשתי הפרשות ועל מעמדו של אלוביץ בהם, בשל ההפרדה בינו לבין החברה שכאמור כבר אינה בבעלותו. האישום הראשון עוסק במכירת השליטה בחברת Yes בידי יורוקום לחברת בזק, שהייתה גם היא בשליטתו של אלוביץ. ההסכם קבע, כי חלק מן התמורה תיגזר מיתרת המזומנים החופשי של Yes. אלוביץ הנחה את מנכ"ל Yes דאז, רון איילון, לפעול בצורה מלאכותית להעלאת התזרים, וזאת על-ידי דחיית תשלומים לספקים של החברה ב-75 מיליון שקל בשנים 2016-2015 וביצוע רישומים כוזבים שנועדו להסתיר זאת. האישום השני נוגע לוועדות הבלתי-תלויות של בזק שבחנו בשנים 2017-2013 עסקות בעלי עניין עם אלוביץ (מכירת Yes לבזק והתקשרות בין בזק לבין חלל שגם היא הייתה בבעלות אלוביץ). על-פי כתב האישום, בכירים בוועדות הדליפו מידע לאלוביץ וכך הוא יכול היה להשפיע על החלטותיהן, בניגוד לתכלית הקמתן. האישום השלישי נוגע לתיק 4000 ולטענה לפיה אלוביץ העניק לבנימין נתניהו שוחד בדמות סיקור חיובי באתר וואלה, תמורת קידום ענייניה הרגולטוריים של בזק. בשלושת האישומים מוטלת אחריות פלילית על יורוקום מכוח תורת האורגנים: חברה נושאת באחריות למעשים שנעשים עבורה בידי מנהליה. היא מודה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת מרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בשני האישומים הראשונים, ובעבירות מתן שוחד והלבנת הון בתיק 4000. על-פי ההסדר, הקנס ישולם בתוך שנה מתוך מימוש נכסים של יורוקום. סניגורו של אלוביץ בשני התיקים, עו"ד ז'ק חן, אומר בתגובה: "מדובר במהלך תכסיסני, חסר משמעות משפטית, שנועד להשיג הישג תודעתי ומוראלי בקרב הציבור ולהשפיע בכך בעקיפין ובצורה פסולה על בית המשפט. יורוקום לא נאשמת בתיק 4000 וברור שלא ניתן ולא הייתה כוונה לנהל משפט מקביל ונפרד נגד החברות. כבר מהטעם הזה ברור שההסדר הוא מהלך טקטי של הפרקליטות שנועד להשפיע בצורה לא הוגנת על ההליך. גם העיתוי מדבר בעד עצמו ומביא לאותה מסקנה. דבר ההסדר מפורסם ערב עדותו של שלמה פילבר, בעוד שבית המשפט אישר למנהלים המיוחדים להתקשר בו כבר ב-2.2.22 והוא נחתם ב-16.3.33. זהו ניסיון להשיג לתביעה 'הישג' תודעתי ומוראלי, כאשר היא נכשלת פעם אחר פעם בזירת בית המשפט. ל'הודאה' של החברה בפירוק אין כל משמעות משפטית".