תוחלת האומללים

התיפוף המונוטוני של הפגנות יום ו' כנגד ההתנחלות הפרועה בשייח' ג'ראח - בירושלים המזרחית - מתפוגג ונשכח, כעוד אומללות של אנשים שרכושם נשדד לאור היום, ואי-השפיות של תרועות הגזל הופכת לנורמטיבית, כאשר כוחות השיטור של השלטונות נותנים יד למעשה הנבלה הזה. ריקודי הפרע של ביריונים-מנשלים בסילואן, מחזה מבעית ומטורף למדי ורב-שנים, הופכים אף הם לנורמטיביים, עם הכשרת "בית יהונתן" על-ידי שר הפנים. ברוב כשרון ויעילות הצליחו "מסבירים" של משרד החוץ להלבין את טבח האזרחים בעזה. דומה שדו"ח גולדסטון מתפוגג ברגעים אלה, נישכח בחיבוקים שהמטיר על הצמרת הישראלית סילביו ברלוסקוני ברוב חן של מאהב איטלקי, שהעתיר שבחים על לא כלום. והרי אפילו חן של עלמה ברה אין בברנשים הללו. יש להודות, היתה כאן מערכה שהסתיימה בהפסד ידוע מראש, מערכה שבה כל גילוי של אי-נחת מהויית החיים בישראל, מהתבהמות השיח הציבורי, מהשחיתות, מהעובדה שישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שבה מחירי מוצרי היסוד והדיור עולים והשכר יורד, כל גילוי של ניכור שואף חיים ורעננות ביחס למה שמתרחש סביבנו - הוקע כאנטישמיות. יש לקרוא לילד בשמו - היה כאן בולדוזר: בולדוזר עזה, בולדוזר המשטרה בשיח ג'ראח, בולדוזר ליברמן כנגד העולם ואשתו, בולדוזר ההוקעה המתוזמרת היטב של כל מחאה בארץ ובעולם כנגד הסאוב המוסרי האיום הזה - כשנאת ישראל לשמה. מה מאפשר זאת, את אותה פשיזצייה חסרת תקדים של המציאות הישראלית, שבה - כמקובל במדינות טוטליטריות - נשאר רק לדון בטריוויה, בתוכניות זבל במדיה, ובריגושי הנאות קטנות שהחיים מזמנים, תוך רידוד ודעיכת הדיון סביב שאלות היסוד בחיינו? לא רק הבולדוזר הוא שהופעל. שנת 2009 הסתיימה - בניגוד לתחזיות התחלתיות של בנק ישראל - במדדים המראים על שגשוג כלכלי. אף שנת 2008 היתה שנת שגשוג. מפליא אמנם כיצד שגשוג זה פעל את פעילותו לשתק את אי-הנחת, שכן הוא היה רק נחלתה של שכבה אוליגרכית קטנה, וכלל לא פעפע ל-85% מאוכלוסיית ישראל. אלא שהציבור - אמון בהזדהות עם המצליחים והמשגשגים - נשאר שרוי בחלומות על הצלחות ותקוות שלעולם לא יתממשו, ברוח "כוכב נולד": קומץ מצליחים מקנים את התחושה למיליונים הנשארים בצד האפל של הירח, שהעושר והאושר בפתח. והרי מהי אותה סגולת יציבות מופלאה של המשק הישראלי - נוכח המשבר בעולם - שבה משתבחים בכינוסי קיסריה, אם לא שמירתם של מיליונים בישראל בצד האפל של הירח? למשל: קיצוץ של 10% בתקציב הביטוח הלאומי על-ידי נתניהו בזמנו כשר האוצר - הביא לירידה לא פרופורציונית של עשרות אחוזים בקצבאות. למשל: בארה"ב הקלו במשכנתאות, ואילו בישראל - זרקו אנשים לרחוב. במערב הבנקים העניקו אשראי נרחב - ואילו בישראל 80% מהפונים לאשראי בנקאי נדחים ונאלצים ללוות בריבית קצוצה בשוק האפור (מה שמכניס עסקים רבים לטורים גבוהים, ותכופות לאי-יושר עסקי, כדי לעמוד בתשלומי הריבית). למשל: אי-השקעה בתשתיות ובשיפור איכות המערכות בישראל - החל משיבוש התעבורה בפקקים חסרי תקדים בעולם (בהעדר רכבת תחתית ורכבת קלה), המשך במערכת חינוך כושלת, טימטום הציבור והסחת דעתו בכתבות ותוכניות זבל במדיה התקשורתית, וכלה בכשלים קריטיים בתחום האירגון, הלוגיסטיקה והתאום הבין-יחידתי במלחמות ישראל. הצד האפל של הירח - תוחלת האומללים.