ביום 1.02.10 ניתן על-ידי בית המשפט העליון פסק דין בעניינו של אגף המכס ומע"מ אשדוד נ' ש.י. סימון אחזקות בע"מ - פסק דין המעלה סוגיות מעניינות בכל הנוגע למע"מ על השכרת נכסים, וביחס לזכאות לניכוי מס תשומות.
באותו נושא נדון עניינה של חברה שהייתה הבעלים של חלק מהדירות במבנה שיועד לשמש כבית דירות נופש, כאשר יתרת הדירות הוחזקו על-ידי חברה אחרת בשם חי טל. בעת רכישת הדירות ניכתה החברה תשומות, מאחר שהדירות יועדו להשכרה חייבת (לנופש) ולא למגורים. בפועל הושכרו הדירות בייעודן זה, אך לאחר כשנה הודיעה חי טל לחברה כי הגיעה להסכם עם עמידר להשכרת הדירות כמקבץ דיור למגורי עולים וביקשה כי גם הדירות שבבעלות החברה ודירות ששכרה החברה יועמדו לרשות המקבץ. לשם כך התחייבה חי טל להעביר לחברה את התמורה שתועבר מהשכרת הדירות בניכוי אחוז מסויים.
מנהל מע"מ הוציא לחברה שומת עסקות בראותו בהשכרה זו כחייבת במע"מ. בית המשפט המחוזי דחה את עמדת מנהל מע"מ בקובעו כי מדובר בהשכרה פטורה למגורים. על כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון על-ידי מנהל מע"מ.
שלושת שופטי בית המשפט העליון דחו את הערעור, אך נחלקו בהנמקותיהם. המשנה לנשיאה
אליעזר ריבלין, קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי לפיה ניתן לראות בהסכם כהשכרה למגורים הפטורה ממס. ריבלין סבור שניתן להתעלם מההשכרה לחי טל (בראותו בה מעין מתווכת בלבד) ומן ההשכרה לעמידר (בראותו בה כצינור מול הדיירים), ועל-כן מבחינה מהותית מדובר בהשכרה למגורים הפטורה ממע"מ. בכל הנוגע לטענת מע"מ כי במקרה זה יש לשלול את התשומות שנוכו, מציין ריבלין כי הסוגיה מהו הדין בו קוזזו תשומות כדין ואולם מאוחר יותר שונה יעודן של התשומות ונעשה שימוש פטור אינה פשוטה. ריבלין מציע במצב כזה לשקול לעשות שימוש בתקנה 18 לתקנות מע"מ ולשלול חלק יחסי מהתשומות. עם זאת, בנסיבות העניין דוחה ריבלין את טענת מנהל מע"מ מאחר שאינה רלוונטית במסגרת הליך של שומת עסקות.
מנגד, השופט
אשר גרוניס, אליו הצטרף גם השופט
יורם דנציגר, דחו את הערעור אם כי מטעמים טכניים. גרוניס מציין כי הינו סבור שמדובר בהשכרה חייבת ולא בהשכרה פטורה מאחר שבוצעה לחברה במסגרת עסקית רגילה. עם זאת, מנהל מע"מ מנוע מלטעון טענה זו, לאחר שבהליך קודם טען שמדובר בהשכרה פטורה. כמו-כן מנוע מנהל מע"מ מלדרוש חזרה את מס התשומות. גרוניס ודנציגר מביעים דעתם שאין מקום להכריע בשאלה האם יש מקום להחזר חלקי של תשומות שנוכו מקום בו השתנה יעוד התשומות.
תוצאת פסק הדין מזכירה במעט את האורקל מדלפי, כאשר לאור הדעות השונות, כל אחד יכול להבין מה שהוא רוצה ולמצוא את מבוקשו בפסה"ד, הן הציבור והן רשות המיסים.
