ועדת השרים לחקיקה אישרה (יום א', 8.5.22) את חוק האקלים המבקש לקבוע יעדים להפחתת פליטות גזי חממה. חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה 171 בנושא, שבה נכתב שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס).
החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050.עיגון יעדים אלה בחוק מהווה איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות. לצורך עמידה ביעדים, ייעשה שימוש בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שתוגש לאישור הממשלה על-ידי השרה להגנת הסביבה, לאחר עבודה ממשלתית משותפת.
עוד מבטיח החוק כי משרדי הממשלה וגופים נוספים יכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, ייבנו יכולות ויישמו וידווחו עליהן אחת לשנה. התוכניות יאושרו תוך שנתיים, ועידכון התוכניות יתבצע כל חמש שנים. היערכות זו תבטיח כי ישראל תבנה את החוסן האקלימי שלה בעשור הקרוב ותפחית את הסיכונים הנובעים משינוי האקלים בארץ.
במסגרת החוק אמורה לקום גם ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה. זאת, משום שלשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן, ובכלל זה יישום התוכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם - מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי. החוק קובע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים, אשר תשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, על-מנת לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. ועדת שרים זו תאפשר עבודה משותפת של גורמי הממשלה, תוך יצירת מסגרת ארגונית מתכללת ואפקטיבית יותר, שבכוחה יהיה לגשר על פערים בין עמדות משרדי הממשלה.
על-מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לצורך כך, תוקם ועדה זו שתורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר.
בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק, תמנה השרה, באישור ועדת השרים לענייני אקלים, ועדת מומחים רב תחומית מתחומי שונים ובהם הבריאות, הכלכלה, האנרגיה, הסביבה, הפחתת פליטות גזי חממה, ההיערכות לשינוי אקלים ונוספים. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי-ודאות מדעית. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו-כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות המוכתבת על-ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לצורך קבלת החלטות מבוססת ידע. חברי הוועדה ייבחרו בהתאם לרשימת מועמדים שתוצג לשרה להגנת הסביבה על-ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ועדת המומחים תגיש לשרה את חוות דעתה לעניין התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלים.
חוק האקלים גם אמור לחייב הקמת מנגנון דיווח ובקרה, שבמסגרתו מדווחת הממשלה לפרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות ארוכות הטווח. שרי הממשלה יגישו בתום כל שנה קלנדרית, לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת. בדוח זה יוצגו שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח, וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה בשנים הבאות. דוחות אלו יפורסמו לציבור על-ידי המשרד להגנת הסביבה.
מן החברה להגנת הטבע נמסר בעקבות אישור הצעת חוק האקלים בוועדת השרים לחקיקה כי תזכיר חוק האקלים, אינו אופטימלי מזווית הראייה הסביבתי.
"הוא מציב יעדים נמוכים בהרבה מהיעדים שמציבות מדינות העולם, אינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכניות שאפתניות להפחתת פליטות והוא אינו קובע יעדים לטווח הקרוב, שלפני שנת 2030 ובינה לבין שנת 2050, באופן שיבטיח שהעבודה לקראת היעדים, תתחיל כבר מחר בבוקר", אמרו בחברה להגנת הטבע.
